שאלה:
ועד הבית קיבל 3 הצעות מחיר לזיפות גג ששטחו 257 מ"ר + עבודת צבע נגד מים על פנים המעקה ותוספת על זיפות 30 עמודים קטנים שנושאים את תשתית הדודים על הגג.
ועד הבית קיבל 3 הצעות שונות:
1. 24,000 ₪.
2. 28,000 ₪.
3. 32,000 ₪.
לאחר חקירה והתייעצות ומספר פגישות, ועד הבית חתם וסגר על הצעה מס' 2 (28,000 ₪).
הקבלן ביצע את העבודה לשביעות רצון כולם ונתן 7 שנות אחריות.
בגמר העבודה, ועד הבית שילם כפי שנסגר סך 28,000 ₪. הקבל אמר 'תודה' והלך לדרכו.
לאחר שבועיים התקשרה המזכירה של הקבלן והודיעה שהועד חייב לשלם עוד 3000 ₪, מכיון שהתברר שהוא טעה בחישוב פעולת חשבון כפל 275 מטר כפול 80 ₪. ובהצעת המחיר הוא כתב תוצאה לא נכונה. הוא סיכם את כל סעיפי העבודה והגיע לתוצאה של 28,000 ₪ (וזה למעשה מה ששולם בסוף).
ועתה הקבלן מבקש את ההפרש של טעות שעשה במהלך החישוב בסך 3,000 ₪.
בזמן בחינת הצעות המחיר הנ"ל, הועד לא בדק את כל החישובים, אלא רק את הסכום הכולל, בקיצור את השורה התחתונה – עלות העבודה.
ההחלטה לקחת את ההצעה השניה נבעה גם בגלל גובה ההצעה ביחס למתחרים.
השאלה :
האם מבחינה הלכתית על הועד לשלם לקבלן את ההפרש בשל הטעות בחישוב שעשה?
תשובה:
שלום וברכה,
אם זה היה לפני תחילת העבודה הקבלן היה יכול לטעון שטעה ולבטל את העסקה, או חילופין שיוסיפו בתשלום. אבל סיום העבודה הקבלן לא יכול לדרוש תוספת במחיר משני טעמים: א. הקבלן לא נאמן לטעון שטעה במחיר. ולמרות שיש טעות בחישוב, ניתן לומר שבסיכום הסופי הוא הוריד במחיר כדי לשדל את הלקוח. ב. אין אונאה לקרקעות, ועבודת קבלנות שבונים בקרקע גם אם הייתה אונאה במחיר אין אונאה לקרקע, וגם אם הייתה טעות במחיר של העבודה אין חובה להוסיף אחרי שהסתיימה העבודה.
בהצלחה.
מקורות:
אין אונאה לקרקע ולא בעבודות קרקע ראה שו"ע סימן רלב ובפת"ש שם.
ישר כחכם על התשובה ועל פעולתכם הברוכה להפצת התורה.
השאר תגובה