שאלה:
שלום כבוד הרב.
שמעתי שמי שמדבר לשון הרע ו/או מלבין פני חברו ברבים , אז חלק או כל שכר המצוות שהחוטא אגר במהלך חייו- עובר חלילה לאותו אדם שהוא דיבר עליו לשון הרע.
רציתי לשאול- במידה ויהודי דיבר לשון הרע על הרבה אנשים ו/או הלבין פניהם, וחוזר בתשובה ומתחרט , אבל לא מפייס אותם. האם זה מספיק שיחזרו אליו כל המצוות שלו חזרה אליו? או שמא זה רק אם אותם אנשים מוחלים לו ?
תשובה:
במקרים בהם יש חובת פיוס, חובה לפייס וכשם שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו כל שכן שהתשובה לבדה אינה מועילה. אלא שבדרך כלל במקרה של לשון הרע אין חובת פיוס, ואדרבה, אסור לפייס, כיון שהמדובר אינו יודע שדיברו עליו או שאינו זוכר זאת, ואז אם נספר לו על כך כדי לבקש את מחילתו רק נצער אותו עוד יותר וזה כמובן אסור, ולכן במקרים אלו מועילה התשובה בלבד ואין לפייסו.
בשורות טובות.
ראשית תודה כבוד הרב על התשובה.
בהמשך לשאלה, במידה וחלילה הזכויות עוברות לאדם שהולבן ברבים, ואין אפשרות למצוא אותו, האם בעקבות אי היכולת למצוא אותו- אז כל הזכויות חוזרות חזרה למי שהלבין אותו ?
אינני יודע.
השאר תגובה