שאלה:
1 מה טעם הדלקת נרות שבת 20 דקות קודם השקיעה?
בעצם למה החמירו באשה שתקבל שבת קודם לשאר בני הבית? (אם אשה תדליק 10 דקות קודם השקיעה זה כמו שהאיש יקבל 10 דקות קודם השקיעה?)
2 בעצם שיטת היראים שזמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל קודם השקיעה, עד כמה צריך להקפיד בזה, כי הרי לשון הביה"ל רס"א ומ"מ לכתחילה בודאי טוב לחוש כו' וכמו שכתבתי במ"ב ס"ק כג" עכ"ל ושם במ"ב כתוב בלשון קלילה יותר ומי שמחמיר על עצמו כו' אשרי לו… משמע שזה רק חומרא ולא דין לכתחילה כבכל דין לכתחילה, וגם הלשון "בודאי טוב לחוש"… מורה קצת כן, האם אני טועה?
יישר כח על כל התשובות המחכימות!
תשובה:
שאלתך השניה היא תשובתה של הראשונה, בגלל שיטת היראים וכדי לעשות תוספת שבת הניכרת, מדליקים נרות עשרים דקות לפני השקיעה, לדברי המשנה ברורה תוספת שבת הניכרת היא כרבע שעה. כמו כן, הדלקת אש היא הרי מלאכה ממש ובודאי יש להשתדל להתרחק מחילול שבת כל שניתן, ולכן כדרך הרחקה וזהירות כך הנהיגו. עוד חשוב לדעת שהזמנים שבלוח אינם מוסכמים לגמרי, יש מקומות שיש בהם הרים ועמקים בהם יש מחלוקת כיצד לחשב את זמני השקיעה, ולכן חובה להקדים עשר דקות מתוך חשש שמא השקיעה מקדימה שם. ופשוט בעיני שגם גברים לא ימתינו עד לעשר דקות לפני השקיעה, אלא בשעת הדחק גמור.
בירושלים בכלל הנהיגו להקדים עוד יותר, 40 דק' לפני השקיעה.
חורף בריא.
כלומר, מבחינת תוספת שבת אין הבדל בין האיש לאישה?
ולגבי השאלה השניה, היכן נראה במ"ב ש10 דקות לפני השקיעה זה רק בשעת דחק גמור, בלשון שהובא לעיל משמע שהוא רק חומרא נאה או קצת יותר מזה?
בנוסף, בהרי המישור כב"ב לכאורה אין חשש של הרים ועמקים וזמן השקיעה ידוע, (לכאורה בגלל חשש זה הנהיגו בירושלים ו בטבריה 20 דקות נוספות מעבר למקובל)
1. עקרונית אין הבדל אלא שלענין נשים יש כאן גם סוג של מנהג.
2. מה שכתבתי שעת הדחק גמור זה בגלל החשש באי דיוק של הזמנים.
השאר תגובה