שאלה:
מה עושים במקרה שרוצים לומר 'המפיל' אך חוששים שיצטרכו להפסיק בדיבור או במעשה – כמו תינוק שעלול לבכות, או הבעל אמור לחזור הביתה וכו', ומנגד חוששים שיירדמו ללא הברכה.
תשובה:
אדם שקרא קריאת שמע ולא אמר ברכת המפיל, רשאי להפסיק בדיבור או כל דבר אחר אפילו לכתחילה. אולם, גם אם אמר המפיל, שלכתחילה אסור לו להפסיק בדיבור, אם מתעורר צורך מיוחד כגון שחש בצמא או רעב, או לצורך תינוק – מותר להפסיק.
מקורות:
הפוסקים נחלקו, האם ברכת המפיל נאמרת על השינה של אותו אדם המברך, או על מנהגו של עולם, ועל החסד שעשה ה' עם ברואיו בנותנו להם את אפשרות אותה שינה מבריאה. הביאור הלכה בסי' רלט סובר, שהברכה נאמרת על שינת אותו אדם המברך, ולכן כתב שיש להזהר שלא לאומרה אלא סמוך לשינה ממש כדי שלא יבוא לידי הפסק. וראה תשובות והנהגות ח"ב סי' קלא, שמחמת סברא זו נהגו כמה מגדולי הדורות שלא לומר ברכה זו בשם ומלכות, משום שחששו שלא ירדמו. אולם, רבים מגדולי הדורות הסכימו שברכה זו נאמרת על מנהגו של עולם, הלא המה: האליה רבה שם ס"ק ג, מקור חיים בקיצור הלכות, היעב"ץ בסידורו, ביאור הגר"א סו"ס תלב, ועוד רבים שאין כאן המקום לפורטם. משום כך הכריעו הפוסקים, שבשעת הצורך ניתן להקל ולהפסיק לאחר אמירת ברכה זו.
