שאלה:
שלום רב לכבוד תורתו,
שבוע טוב ומועדים לשמחה ולששון
(שתהיה התורה בתשובתכם להצלחת עם ישראל)
המקרה כך, כיוונו שעון שבת לתוכנית שבת אך התגלה לי בשבת שבכלל השעון המכני היה על מצב פעולה קבוע ולא על מצב שעון.
בשבת בבוקר, בסביבות שמונה בבוקר קרה כך שהיתה הפסקת חשמל שכונתית. אני שואל אחר מעשה, וכעת אני מסופק במעשי.
מה שעשיתי זה שהעברתי את השעון המכני ממצב פועל קבוע למצב תוכנית שעון (שוב מציין שהפעולה בוצעה בתוך הפסקת החשמל).
התוכנית זמנים עצמה, בפועל רק האריכה את המצב כבוי של ההפסקת חשמל, כי היא היתה מוגדרת לכתחילה לפעול בשעה תשע ולכן מהרגע שהחשמל חזר – הכיבוי הוארך בשעה.
אחר מעשה אני מסתפק האם עשיתי דבר שהוא אפשרי/נכון הלכתית?
תודה רבה
תשובה:
יש מחלוקת בין פוסקי זמנינו לגבי הארכת מצב קיים, ראה כאן בהרחבה.
מועדים לשמחה
תודה רבה לכבוד הרב שליט"א,
הרחבתי בזכותכם להכיר את הוראות הגרש"ז זצוק"ל, באורחות שבת.
יוצא כך שאני נוהג בדבר ההארכה על פי דעת הגרע"י זצוק"ל.
לכן אני מבין שהחשש בשאלתי לא תואר היטב. היות ולא ההארכה עצמה היא הספק שנוצר בי אחר מעשה, הסתפקתי האם אין בפעולה של ניצול הפסקת החשמל מעין דין של מתעסק – זאת היות ונסמכתי רק על אינטואיציה שהחשמל לא יחזור שוב לפעולה ממש בוא-בעת שאני מעביר את המתג המכני ממצב קבוע למצב תוכנית שעון? אפשר לקרוא לזה הפעלתי "סיכון-דעת".
וגם הסתפקתי באשר האם המתב עצמו הוא בדין אחד הזיזים שעבורי הם היתר ללא התניה מבעוד השבת, בעוד שהמתג הזה הוא עניין חדש שמעולם לא נהגתי או התניתי, אולי זה מעין מתקן/בונה? (כדעת החזון איש זצוק"ל).
תודה רבה לכבוד הרב
1. הסיכון הזה הוא בגדר ספק פסיק רישא לשעבר, נחלקו בו הדעות וראוי להחמיר בו אבל המיקל יש לו על מה לסמוך.
2. לכאורה נראה לי שהמתג הוא כאחד הזיזים.
השאר תגובה