לתרומות לחץ כאן

אדם פשוט יכול להיות שקול לרב גדול?

שאלה:

שלום וברכה
בבראשית רבתי (וישלח עמ' קמו) מסופר על תנא עם 80 תלמידים ומתמיד כל חייו "אור ישראל", שאליהו הנביא אמר לו שקצב פשוט שבפשוטים שווה לו בדרגתו בגן עדן. והזכות שלו היתה כיבוד הורים, הוריו זקנו ולא יכולים לעמוד, והוא הלבישם ורחצם בעצמו.
האם יכול להיות כן? הלא גדלנו על המשפט "אין כל המצוות שקולות כדבר אחד שבתורה".
האם בראשית רבתי זה מדרש מוסמך? לכאורה זה בעייתי הלכתית, הרי אסור לרחוץ עם אביו מפני הצניעות, ולראות את אמו ללא בגדים כלל גם נשמע לא צנוע.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

הרבה נאמר בענינו של ננס הקצב, שאלתך ודאי נכונה ולא לחינם התפלא גם אותו חכם על דברי אליהו הנביא… אלא שכנראה יש מושג שכאשר אדם לפעמים מקיים מצוה בשלמות ומוסר נפשו עליה יומם ולילה, בצורה שעולה על כל אדם אחר במצבו, וכולו לשם שמים, מעלתו רבה עד מאוד. ידועים בענין זה דברי הרמב"ם בפירוש המשניות שביאר כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, כדי שלפחות מצוה אחת יקיימו בשלמות לשמה וכו'. מעלתה של מצוה כזו היא לעין ערוך ממצוה המתקיימת בפחות שלמות, יש בה כבוד וכו'.

מקורות:

ז"ל המדרש:

בראשית רבתי עמוד 146 – 147

ויירא יעקב. למה נתירא, אמר כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו תאמר שבא עלי מכח [כבוד] אב ואם. ללמדך שגדול כח כבוד אב ואם כת"ת, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך (דברים ל' כ'), ובכבוד אב ואם נאמר למען יאריכון ימיך (שמות כ' י"ב). ללמדך שכל המכבד אביו ואמו מובטח לו שהוא בן העוה"ב אעפ"י שאינו בן תורה, ובלבד שיהיה נקי מע"ז וג"ע וש"ד ולשון הרע וחלול השם וחלול שבת בפרהסיא. ומעשה היה בר' יהושע בן אולם שנראה לו אליהו בחלום וא"ל שמח בלבך שאתה ונינוס בן [עמוד 147] כפר קיטור הקצב ראה מושבך ומושבו שוים כ"א וחלקך וחלקו שוים בג"ע. כיון שנעור משנתו חשב בלבו אוי לו לאותו האיש שמיום שנולד תמים היה ביראת קונו ולא היה לו עמל אלא בתורה ולא הלך ד' אמות בלא ציצית ובלא תפלין והיו לו שמונים תלמידים, והיו שוקלים מעשי ותורתי עם קצב א', בשבועה לא אשב ולא אכנס לבית המדרש עד שאלך ואמצא אותו הקצב שהוא חברי בג"ע. מה עשה הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ושאל בשם האיש ובשם עירו. כיון שנכנס לעירו שאל בשבילו. א"ל היכן נינוס, א"ל כל בני העיר, אדונינו מה אתה מבקש אותו האיש, אתה צדיק ונזר ישראל ותשאל עליו. אמר להם מה מעשיו, אמרו לו שב וסעוד אתה ותלמידיך שאתם עייפים מטורח הדרך שאותו נינוס קצב הוא, מה אתה צריך לו. אמר להם העבודה לא אוכל כלום אני ותלמידי עד שתראו אותו לי. מיד שגרו בשבילו. אמרו לו ר' יהושע משגר בשבילך. אמר להם מי אני ומי אבותי שר' יהושע אור ישראל משגר בשבילי, אמרו לו עמוד ולך עמנו. חשב בעצמו שהם מלעיגים עליו, אמר להם לא אלך. חזרו אצל ר' יהושע, א"ל אי אור עינינו, כבר הלכנו ובעט בנו. מיד עמד ר' יהושע הוא ותלמידיו והלכו אצלו. מיד בא ונפל לפני ר' יהושע, א"ל אדוני מה היה בי ומה יום מיומים שאתה מבקש אותי, א"ל דבר לי אליך, א"ל אדוני אמור, א"ל מה מלאכתך, א"ל קצב אני ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד ולא לישב, ואני מלבישן ומאכילן ומרחיצן בידי. מיד עמד ר' יהושע ונשקו על ראשו, א"ל בני אשריך ומה נעים גורלך, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בג"ע, ואשרי אביך שיצאת ממנו. הא למדת כמה גדול שכר כבוד אב ואם, ולפיכך היה מתירא יעקב מעשו לפי שהוא היה זהיר בכבוד אבותיו. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל