שאלה:
בס"ד
שלום רב,
1. אילו קטעים בתפילות של יום הכיפורים לא אומרים בגלל שחל השנה בשבת? וידוי וכו' מותרים למרות שזו שבת?
2. ידוע שיש להדליק נר נשמה שידלוק לאורך כל יום הכיפורים. האם לצרף אותו לברכה של הנרות הקטנים ולברך עליהם "נר של שבת ושל יום הכיפורים"?
3. האם יש חובה הלכתית לערוך סעודה עם פת , ואף רצוי שתהיה חלה ,לפני כניסת הצום? או שדי להסתפק באוכל ללא פת ?
4. כיצד נוטלים ידיים לתפילה במהלך יום הכיפורים שחל בשבת?
שימוש בסבון נוזלי (רק לאחר ביקור בבית הכסא, לצורך ניקיון ) מותר?
5. הורדת המים באסלה מותרת ביום הכיפורים?
6. אילו חלקים בתפילות חובה גם לאישה להתפלל, אם היא מתפללת בבית ולא בבית הכנסת?
7. במוצאי שבת ויום הכיפורים, ניתן ליטול ידיים כרגיל עם סבון לפני ערבית, אם אומרים קודם "ברוך המבדיל"?
8. הבדלה של מוצאי שבת ויום הכיפורים היא בדיוק כמו הבדלה של מוצאי שבת רגיל? עם אש ובשמים ? והאם להדליק את נר ההבדלה מהנר נשמה שדלק מערב יום הכיפורים? או שיש להצית אש חדשה, כיוון שמדובר במוצאי שבת?
9. הסעודה שעורכים לאחר ההבדלה, יש לומר עליה " לשם יחוד" כמו לפני כל סעודה רביעית במוצאי שבת? והאם חובה לאכול בה פת ?
תבורכו, גמר חתימה טובה!
תשובה:
1. וידוי אומרים, יש גם תוספות בתפילת שמונה עשרה כמו בכל החגים, בסליחות של הלילה מקצרים, מנהגנו לא לומר אבינו מלכנו אלא בנעילה.
2. לא צריך לצרף, אפשר להדליקו קודם.
3. נהגו בפת כמו סעודת יום טוב.
4. לא נוטלים, רק אם יש סיבה – קימה בבוקר, שירותים, ורק על האצבעות. סבון רק אם יש ליכלוך ממשי ממש.
5. מה השאלה?
6. ברכות השחר ושמונה עשרה ווידוי. כמובן רצוי להתפלל יותר.
7. מותר.
8. נכון, ומדליקים מהנר ששבת.
9. לכאורה יש ענין במלווה מלכה גם במוצאי יום כיפור שחל בשבת. בכלל יש ענין באכילת פת במוצאי יום כיפור, בתוס' מס' יומא (פז: ד"ה והאמר). מה שהביאו משם המדרש וז"ל: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך" ע"כ. והוא בגדר חיוב, כמבואר מתוס' מס' שבת (קיז: ד"ה אבל). ונראה דאזילי לשיטתם שם (קיד: ד"ה ואמאי). שכתבו דסעודת מוצאי יוה"כ היא כעין יום טוב וכמו שיסד הפייטן אחר גמר מיצוי אכול בדיצוי עכ"ל. וכ"כ בהרא"ש בפסקיו מס' ברכות פרק ד' סי' ב'. אולם עי' בשו"ת תורה לשמה סי' קמ"ט מה שמבואר מדבריו שם שאין מקום לעשות סעודה מיוחדת עבור מלוה מלכה כשהיו בתענית דלפי דברי האר"י הבאנו דבריו בכמה דוכתי צריך שיאכל בשבת הסעודות שעי"כ במוצ"ש שאוכל ממשיך קדושת כל הסעודות לימי החול וכאן לא שייך זה ע"ש.
אמירת לשם ייחוד אף פעם לא מחוייבת ואם רוצים לומר אומרים.
בס"ד
בקשר לתשובה 3, די בסעודה אחת עם פת? ורצוי שתהיה חלה או שאפשר לחם רגיל או פיתה? ואת הסעודה עורכים סמוך להדלקת נרות שבת ויום הכיפורים?
בקשר לתשובה 4 . לפני תפילת מנחה ונעילה לא נוטלים ידיים גם אם נרדמתי במהלך היום?
בקשר לתשובה 8.
מברכים גם על הבשמים בהבדלה של מוצאי שבת ויום הכיפורים? כי קראתי בכמה מקומות שלא.
תודה מראש.
1. די באחת ולא חשוב סוג הלחם אף שמנהג ישראל היה תמיד לאכול חלות כמו בחג.
2. אם ישנת חצי שעה נוטלים ידים על האצבעות – כשקמים.
3. לא מברכים על בשמים אף שהיא מחלוקת גדולה בין הקדמונים. ראה שו"ע ונו"כ בסי' תרכד.
בס"ד
די בחלה אחת לצורך הסעודה? או שיש לקחת 2 חלות כמו בשבת ויום טוב?
ובקשר לנטילת ידיים, אדם שיוצא מבית הכסא, יכול לשטוף את האצבעות במעט מים ולאחר מכן ליטול ידיים עם נטלה גם רק על האצבעות ? והאם נוטלים 6 פעמים לסירוגין וממלאים נטלה מלאה?
די בחלה אחת.
אין לשטוף לפני הנטילה אא"כ יש לכלוך.
בבוקר שש פעמים, אחרי שירותים יש בזה דעות בין הפוסקים. בכל מקרה רק האצבעות.
השאר תגובה