שאלה:
שלום לכבוד הרבנים, שאלתי לגבי חושן משפט רנ"ט.
מצינו שהנוטל אבידה לפני ייאוש בעליה ושלא על מנת להחזיר, בין היתר עובד על " לא תגזול ". אם כך, איך אבידה של גוי מותרת אם נטל לפני ייאוש? שהרי גזל בגוי זה אסור…
ועוד, מצא בעיר שרוב עכו"ם, איך אפשר להבין שלדעת הט"ז אם זה דבר שלא הרגיש מיד בנפילתו צריך להכריז שמא של יהודי היא ולא נתייאש? שהרי הט"ז רק דיבר ברוב עכו"ם ומצא במקום שרוב עוברים ישראל, וזה ברור. אבל סתם ברוב עכו"ם? מר"ן בסעיף ג' לא ציין שזה צריך להיות דבר שמרגיש מיד בנפילתו אלא כשבא ישראל ונתן סימן. וכן הרמב"ם בהלכות גזילה יד הלכה ד' השווה רוב עכו"ם לזוטו של ים, משמש ממנו שזה הפקר גמור.
תודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה,
הדין של לא תגזול שנאמר בגוי זה רק אם גוזל מידו – כעין הכתוב "ויגזול את החנית" אבל לא לוקח מרשותו וזה אבוד ממנו אין איסור גזל. וגם בישראל הסיבה שעובר באיסור גזל זה רק אחרי שהתחדש מצוות השבת אבדה, אבל לולא המצווה הזו כיון שזה יצא מתחת ידו אין איסור גזל.
ברוב גויים זה לא הפקר אלא יאוש למרות שיש סימן, ומדובר בדבר שמסתמא התייאש כמו כסף או דבר כבד וחשוב, אבל אם יודע שזה של ישראל ויש חשש שלא ידע ולא התייאש הרי דינו ככל אבדה לפני יאוש שחייב להשיב.
בהצלחה.