שאלה:
שלום כבוד הרב
מה ההגדרה המדויקת של 'נדרי מצוה' שאי אפשר להתירם ? אם אפשר להמחיש בדוגמה עדיף
תודה רבה. שנה טובה
תשובה:
ראה ריטב"א נדרים כד ב שאדם שנודר לקיים מצוה אינו נשאל על כך אלא מדוחק. וכן כתב בערוך השלחן רכח, קכח-קכט, וכן כתב בבניהו נדרים ח א שמה שאמרו האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול נדר לאחוקי ישראל היינו שאינו רשאי להשאל על נדר זה אלא מדוחק. מקור דין זה מנדרי הקדש וצדקה, ראה רמב"ם נדרים יג, כה אלא שהחידוש הוא שגם שאר נדרי מצוה בכלל. בערוך השלחן שם מבואר, שמה שאמרו שמדוחק ניתן להתירו הוא רק במצוה שאינו מחוייב בה מן הדין, אבל אם נדר לקיים מצוה שהוא מחוייב בה אי אפשר בכלל להתיר נדר זה כמו שלא ניתן להתיר נדר שנדר להמנע מאיסור. אמנם בס' חדרי דעה סי' רג חולק וסובר שאף זה מתירים מדוחק ואינו דומה לנדר להמנע מאיסור.
גמר חתימה טובה
שלום כבוד הרב
שאלתי הייתה על כגון אמירת קטעים בסידור התפילה או בספרי תחינות שלא כל הציבור נוהג לומר אותם ואדם מסוים החליט לומר אותם ולא אמר 'בלי נדר' , האם זה נחשב נדר שאפשר להתיר רק בדוחק או שמספיק לזה התרה רגילה?
מה נחשב מצוה שאינו מחוייב בה מן הדין ומה נחשב מצוה שכן מחוייב בה מן הדין ולמה לא אומרים כל כגון זה הכלל שאין שבועה חלה על המצות?
אני משוכנע שלא התכוין לעשות זאת בקביעות כהחלטה גמורה, היום הוא אומר מחר איך שיצא לו ואין כאן שום נדר.
השאר תגובה