שאלה:
בנטילת ידיים לסעודה יש צורך לנגב בשביל שלא לטמא את הלחם עם ידיים רטובות ולכן גם הניגוב נחשב לחלק מהנטילה וכתוצאה מכך הברכה בין הנטילה לניגוב נחשב עובר לעשייתו. מה בקשר לנטילה בשחרית? האם גם אז יש חיוב ניגוב? אם כן מדוע? אם לא איך מברכים עובר לעשייתו?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש בענין זה מנהגים רבים, יש שכלל לא חששו בענין נטילה זו לעובר לעשייתן ומברכים על סדר ברכות השחר בבית הכנסת, ויש שנהגו כן להסמיך את הברכה לנטילה ונראה שזו הדעה הרווחת, אבל נחלקו אם צריך עובר לעשייתן או שמא הרוח רעה מסתלקת רק בניגוב ולכן בנטילה זו לכתחילה לא חייבו חכמים שתהיה הברכה עובר לעשייתן.
מקורות:
אני מעתיק לך סיכום שעשה בענין זה בס' פסקי תשובות סימן ד הערה 36:
לענין זה רבו הדיעות בין מסורת המקובלים לבין הפוסקים, עיין בה"ט ושע"ת סק"א דיש הסוברים שאין רוח רעה מסתלקת עד אחר הניגוב, אמנם מסקנת שני עמודי ההוראה משנ"ב (סק"ב) וכה"ח (סק"ח) עפ"י רוב הפוסקים והמקובלים ששפיר דמי לברך קודם הניגוב (ביותר כי המקובלים והפוסקים כתבו דבריהם לענין נט"י בקומו משינתו, משא"כ לדידן דמברכין לאחר ביה"כ ורוח רעה דשינת הלילה חמירא טפי מרוח רעה דביה"כ, כמ"ש בשע"ת סקי"ב בשם החיד"א), ובאוצר החיים אות כ"ד שכן נהג הד"ח מצאנז זי"ע, ובכה"ח (שם) שאנשי מעשה נוהגים ליתר שאת לערות פעם רביעית מים על שתי ידיו ובזה לכו"ע שוב אין רוח רעה על הידים גם בלי הניגוב (וכדלהלן אות ז' בשם הגר"א), ובשו"ת יבי"א ח"ט סי' פ"ה שבודאי מהנכון לחשוש להרמב"ם בשו"ת פאר הדור סי' ק"ד ובנו בשו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סי' פ"ב שברכתו לבטלה אם כבר ניגב ידיו, וכ"כ באור זרוע סי' ע"ט בשם רבינו חננאל.
