שאלה:
אישה שקידשה/שמעה קידוש לפני שהתפללה שחרית בשבת ואכלה וכו האם צריכה לקדש שוב אחרי שחרית כיון שכשקידשה עדין לא חל עליה קידוש?
תשובה:
שלום וברכה
ככלל, אשה שמתפללת שחרית לא יכולה לקדש לפני התפילה כיון שזה עדיין לא זמן סעודה אצלה.
אמנם, לדעת האגרות משה אם בעלה התפלל כבר שחרית היא יכולה לעשות קידוש כיון שהיא משועבדת לו לסעוד עמו, אך המנהג לא כדבריו.
מקורות:
נתחיל עם יום חול: באופן עקרוני הדין שאוסר לאכול לפני התפילה נאמר לגברים ולנשים כאחד. אולם בנשים הקלו יותר לאחר שיאמרו ברכות או איזה בקשה לפני האכילה. משום שמעיקר הדין מדאורייתא הן יוצאות ידי חובה ע”י בקשה זו, ונחלקו הדעות אם הן חייבות בתפילת שמונה עשרה, ואף שלהלכה החמיר בכך המשנה ברורה בסי’ קו, לענין האכילה לפני התפילה הקלו. ראה שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ כח, תשובות והנהגות ח”ג סי’ לז.
אולם, בשבת, כיון שאסור לאכול לאחר התפילה לפני קידוש, ואפילו טעימת מים אסורה, ראוי לנשים שרוצות לאכול לעשות זאת אפילו קודם ברכות השחר, שכן בשבת הסברא הנ”ל מהווה חומרא, שכיון שיש דעות שאינן חייבות בתפילת שמונה עשרה אפשר שכבר לאחר ברכות השחר יאסר עליהן לאכול, ולכן ראוי יותר לאכול לפני אמירת הברכות. ואם התפללו, יעשו קידוש ויאכלו.
שיטה מחודשת צידד הגר”מ פיינשטין באגרות משה או"ח ח"ד סי' קא לומר, שאשה נשואה הואיל והיא משועבדת לסעוד עם בעלה את סעודת השבת, זמן סעודה אצלה אינו תלוי בסיום תפילתה אלא בסיום תפילתו של הבעל, אולם למעשה המנהג להחמיר שלא כדבריו, שכן הגם שעיקר הסעודה הם אוכלים יחד אבל מיני מזונות וכדומה אשה אוכלת גם לבדה וזה אסור לה לעשות לפני קידוש, וממילא מיד לאחר שהיא מתפללת אסור לה לטעום שום דבר.
