שאלה:
איך מסבירים את המאמר הזה? אני אמנם מכיר את התשובה הקלסית שהוא מתמודד עם דבר שהצדיק גמור לא מתמודד איתו. אבל איהו דאזיק אנפשיה! הוא הרי פינק עבדו מנוער במשך שנים כעת שיאכל אותה! שיתמודד עם מה שעשה! משל למה הדבר דומה? אדם חפר בור וכאשר נפל שם אדם הוא דואג לו ומטפל בו (או ביתומים) וכי נכיר לו טובה על כך? או שנגיד לו לא מדובשך ולא מעוקצך! מעבר לכך מצינו אם כן חוטא נשכר!
תשובה:
שלום וברכה
למעשה אפשר לשאול את שאלתך מכיוון נוסף, חז"ל אומרים שלפום צערא אגרא, נדמיין מצב כזה, יש אדם גדול בתורה ויראת שמים, שקטנה ארבעת המינים בשמחה בהון רב, ומקיים מצוותם בשמחה וברוממות ובדבקות ומתוך אושר עילאי, ולעומתו, יהודי פשוט שבקושי מוכן לטלטל משהו שקנה בסטוק של "כשרים לברכה" אחרי שמישהו שיכנע אותו, ועושה זאת כמי שכפאו שד וממש קשה לו הכמה עשרות שקלים ששילם וכו', וכי נאמר שמצותו חשובה יותר לפני ה' כי הצטער בכך והיה לו קשה?
בודאי כוונת הדברים, היא שהשכר אינו כמו זה המוכר לנו בעולם הזה, עשית פעולה פלונית תקבל פרס מאה ש"ח, אלא כשאדם עושה עבודה נפשית מסויימת הוא רוכש אותה כקנין בנשמתו, ואז כאשר הוא בא לחיי העולם הבא, הדבר הזה ביצר לו כלי להכלת האור הגדול והוא נהנה מחמתו מזיו השכינה. בנקודה הזו יש כמה מיני כלים בנפש, ושבירת המידות והרצונות יוצרת בנפשו של האדם סוג של חיבור ואולי מעין כריתת ברית, שאינה קיימת במי שמקיים מצוה ללא קושי. עצם מצותו חשובה יותר מרוממת יותר מחוברת יותר ושכרו עליה והבנין הספציפי שהיא בונה אצלו בנפש בודאי גבוה יותר, אבל את הנקודה של ההקרבה והכריתת ברית יהיה לשני יותר.
ממילא אין שאלה הוא אשם השני אשם, זה בכלל לא משנה כרגע העבר, זו הרי התשובה, אלא מה היחס והעמידה שלו לפני ה' עכשיו, האם כרת ברית או לא.
