שאלה:
יש ומצטברת לחלוחית על בקבוקי שתיה קרים מאוד (בעיקר בימי הקיץ לחים). יש הנוהגים, כמים אמצעיים, ליטול ממים אלה שעל הבקבוק על ידי ניגוב הידיים על הבקבוק. א. האם מנהג זה נכון בכלל? ב. לעניין שבת האם אין כאן נולד (שהשו"ע התיר רק מי גשם (מ"ב של"ח סק"ל) וכאן אינו ראוי לשתיה ע"כ הוה נולד? ג. אם מותר, מה ההבדל ממי מזגן? ישר כח
תשובה:
שלום וברכה
לגבי מים אחרונים זה בודאי לא מועיל, ראה דברי המשנה ברורה בסי' קפא ס"ק י שכתב "רע עלי המעשה שראיתי אנשים שאינם נותנים רק איזה טיפין מים על ראשי האצבעות…".
לגבי דין נולד באדים, זו שאלה מצויה לגבי מכשירי אדים קרים שדנו בה הפוסקים, המנחת יצחק ח"ז סי' כא ח"ח סי' כח מחמיר מצד נולד, אולם רבים מתירים, ראה מאור השבת ח"ג מתשובתו של הגרי"י פישר, ובס' פסקי תשובות סו"ס שיח מדברי הגר"מפינשטיין ונראה שהמנהג להקל להוסיף מים למכשיר אדים קרים. אמנם שם זה קצת יותר קל מאדי קור, אינני בקי כל כך בפיזיקה, אבל באדים קרים זה בעצם אותם מים שהיו קודם שרק הופכים לרסיסים על ידי המאורר, ואילו באדי קור זה משהו שנוצר לגמרי מחדש ויותר יש לחוש שזה נולד. רק בדרך כלל לא מחשיבים את זה וזה טפל לבקבוק ולא מוקצה אבל אם מחשיב את זה ורוצה לרחוץ בזה לכאורה יש לחשוש.
שלום רב,
עם כל הכבוד, לצערי אין במענה תשובה לשאלה:
א. כאמור השאלה היתה על מים אמצעיים.
ב. גם אם נתיר נולד במכשיר אדים, השאלה היתה לגבי אידי קור הנולדים מהלחות באויר ולא היו טיפות מים כפי שנוצרו במכשיר האדים.
ג. אם נקל במים אלה מדוע לא ניתן להקל במי מזגן שהם מבחינה פיזיקאלית זהים (נוצרים מלחות שבאוויר)
אודה להבהרה.
מים אמצעיים אינם חובה כל כך אז לכן הגם שזה לא מועיל וכאמור מדברי המשנה ברורה, זה פחות נורא…
כאמור הסברנו את החילוק בין מכשיר אדים לאדי קור ולכן אמרנו שאכן יש לצדד שיש כאן חשש נולד ואסור.
לכן, לא נקל כאן ולא במי מזגן.
השאר תגובה