שאלה:
3 שאלות בנושא דופן עקומה. שולחן ערוך, אורך חיים, תרל"ב, א'.
יהודי בנה סוכה במרפסת צמוד לביתו. גג הבית, בולט מעל הסוכה הזאת.
כך שבפועל יש שטח בסכך הסוכה, בצורת מלבן, שמעליו יש גג.
השאלות:
1] האם רואים את דופן הסוכה,
כאילו היא דופן עקומה ומגיעה עד תחילת הסכך שאין מעליו גג.
אבל אסור לאכול ולשתות ולישון תחת לסכך שיש מעליו גג?
2] מה מידות אורך ורוחב של המלבן הזה שבהן ההיתר של דופן עקומה תקף,
והסוכה אינה נפסלת משום ריחוק הסכך הכשר מ-1 או יותר מדפנות הסוכה.
האם זה רק כל עוד הגג בצורת המלבן, קטן מ-4 אמות באורכו, וגם קטן מ-4 אמות ברוחבו?
כאשר 1 אמה = 6 טפחים.
3] ובאותו נושא, אבל מקרה שונה, האם מותר שכל 1 מדפנות הסוכה תהא דופן עקומה, כל עוד יש בסוכה מספיק סכך כשר?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
1. נכון.
2. האורך אינו רלוונטי, העיקר שהרוחב – הריחוק בין הדופן לסכך, אינו יותר מארבע אמות.
3. אפשר גם מכמה צדדים. הדיון המעניין הוא, כאשר אני צריך את הדופן עקומה לא מחמת סכך פסול מעליה, אלא מחמת שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, ואז אני בעצם בונה במה באמצע הסוכה, שהסכך מרוחק ממנה פחות מעשרים אמה, וכל הדפנות יהיו על ידי דופן עקומה. אלא שיש לשים לב, בסוכה מספיק שלוש דפנות, כך שהצד הרביעי כשר עד לדופן המקורית מדין פסל היוצא מן הסוכה, למרות ששם המקום גבוה מעשרים אמה, ואני יכול לבחור מה יהיה הצד הרביעי הזה ולשבת שם. ואפילו שני אנשים שונים יכולים כל אחד להחליט מה הצד הרביעי שלו ואין כאן תרתי דסתרי!
מקורות:
3. ראה משנ"ב תרלג, כ-כב, ושעה"צ כג.
ראה מנחת שלמה תנינא סי' נו ב הובא בדרשו הערה 17 סימן תרלג שנסתפק בזה וכתב שאינו דומה לנידון של השער הציון עיי"ש.
השאר תגובה