שאלה:
ביו"ד ריש סימן קפז הב"י מביא שיטת הסמ"ג שפסק שכבר נחשב חזקה אחרי ב' פעמים ולכן לגבי רמ"ת אסור לאשה להנשא לאחר ב' בעלים. אכן הרי ידוע דלא קי"ל הכי. השאלה היא אם יש לה רשות להחמיר כשיטה זו? וזה, היות שהרמ"א מחמיר שראויה להנשא מצד חשד זנות אם יבוא להחמיר בענין רמ"ת ממילא היא מקילה לגבי חשש זנות. מה דעת הרב בזה?
בכבוד, שמואל
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך נוגעת לשאלה היסודית האם אשה מצווה במצוה "שבת" בשונה מפרו ורבו שאשה פטורה ממצוה זו, ובענין זה יש מחלוקת בפוסקים, כמובן שלהצד שהיא חייבת במצות שבת עליה לקיים חיובה לפי גדרי מצוה זו.
מקורות:
גדר חיוב אשה בפו"ר: הר"ן בתשובותיו סי' ל"ב כתב בשם ה"ר דן, שאף שאינה מצווה בכך אי עבדא אית לה מצוה. והר"ן עצמו בקידושין טז ב מדפי הרי"ף כתב שיש לה מצוה בכך שהיא מסייעת לבעל בקיום מצותו, וכ"כ בשלטי הגבורים קידושין שם בשם הריא"ז [וראה הגה' רעק"א כאן וברכי יוסף ס"ק טז, דלדעת הר"ן אשה אינה מצווה בשבת ובלערב אל תנח ידיך, וכ"כ בבנין ציון סי' קכג וראה שם שחילק בזה בין עבד לאשה, ומקור הדברים בפני יהושע גיטין מא ב ע"ד התוס' שם, ואפשר שאף כוונת הר"ן בקידושין אינה לחיוב גמור אלא מצוה קיומית בעלמא היא כשמסייעת לבעלה בזה]. וראה ערוה"ש סעי' ד דהכרעת הרמב"ם וכל הראשונים שהאשה אינה מצווה לא בפו"ר ולא בשבת. ויש שכתבו שאף שאינה מצווה בפריה ורביה היא מצווה בשבת, ראה תוס' גיטין מא ב ד"ה תוהו; בית שמואל ס"ק ב; האלף לך שלמה אבהע"ז סי' א; חתם סופר אבהע"ז ח"א סי' כ. וראה בית יצחק אבהע"ז ח"א סי' צא דהיא פלוגתא בין בעלי התוס'. ויש כתבו שהיא מצווה בערב אל תנח ידיך, ראה תוס' שבת קי ב ד"ה והתניא.
שיעור קיום מצות שבת: בגמרא יבמות סב א נראה שדי בבן אחד או בת אחת, וכ"כ במעיל צדקה סי' לג; נודע ביהודה מהדו"ת אבהע"ז סי' קג; שו"ת אור שמח ח"א סי' טז; העמק שאלה שאילתא יח אות ב. ויש שכתבו שצריך בן ובת כמו בפו"ר, ראה ט"ז ס"ק ז; נתיבות לשבת ס"ק יב; האלף לך שלמה אבהע"ז סי' ב [דילפינן מברייתו של עולם ועוד ראיות].
וראה פרי יצחק ח"א סי' מא, דעיקר מצות שבת היא דומיא דפריה ורביה, ומ"מ אם קיים שבת כל דהו, כגון בן אחד או אפילו בן שאינו מתייחס אחריו כמו בעבד, שוב לא תחשב עיקר מצות שבת כמצוה רבתא לגביו ואין מצוה לשחררו, כיון שאינו בכלל תוהו.