שאלה:
שלום כבוד הרב.
כפי שכולם יודעים, איסור בורר שייך להסרת פסולת מאוכל, והדין הזה שייך לכל דבר (מאכלים, בגדים וכו׳), וכדי לברור בהיתר צריך לברור אוכל מתוך פסולת, ביד (או במזלג, סכין וכדומה), ולאלתר. ויש עוד כמה דיונים בזה.
וכידוע, יש כמה דעות לגבי הגדרת איסור בורר, כפי מה שכתוב בין היתר בבאר היטב (סימן שיט, ס"ק ב) שמביא דעות המהרי"א והמהריט"ץ (מובא גם כן בבאור הלכה סי׳ שיט סעיף ד, ד"ה הבורר פסולת, וגם בכף החיים שם, אות מב). דעת המהריט"ץ היא שמותר להוציא כל דבר שאינו מעורב ושאינו צריך פשפוש כדי להסירו – פסולת מתוך אוכל ואפילו לאחר זמן, הן יבש בלח והן יבש ביבש. ולפיכך, לפי דעת המהריט"ץ, מותר להסיר לכתחילה מחטים של דג מעורו או להסיר גרעיני אבטיח מהפירי וכדומה, היות והמחטים והגרעינים אינם מעורבים ממש בתוך הדג/האבטיח ואינם צריכים פשפוש כדי להסירם.
וכידוע, המנהג הנפוץ והרווח בעולם בזה אינה כדעת המהריט"ץ, כי הוא דעת יחיד.
אבל במרוקו, המנהג היה להקל כדעת המהריט"ץ לעניין בורר בשבת, וכן נהגו אפילו רבנים מדקדקים במצוות במרוקו, כפי שכתב הרב שלום משאש בכמה מספריו (תבואות שמ"ש ח׳ או"ח סימן ל׳ ועוד), כמבואר בספר ילקוט שמ"ש (באותיות קכ ו-קכא).
ואישית, אני ממוצא מרוקאי, ובמשפחה שלי וגם במקום שבו אני גר, אין לנו כל כך מנהג קבוע לגבי ההלכות, ולצערינו אין לנו רב בקהילה שלנו.
ולכן, הואיל ואני ממוצא מרוקאי, הייתי רוצה לדעת אם אני יכול להקל ולנהוג כפי מה שנהגו במרוקו לעניין בורר, כלומר כפי דעת המהריט"ץ.
תודה מראש.
שבוע טוב ומבורך.
בשורות טובות, ישועות ונחמות.
תשובה:
שלום וברכה
המהריט"ץ אומר סברא ספציפית לגבי ברירה בדבר לח שלדבריו אין כאן תערובת, אבל בגרעינים ודאי יש תערובת ולא על אופן זה אמורים דבריו. אלא שיש נושא אחר, שיטת הים של שלמה שמה שמחובר לאוכל ממש כמו עצמות הדגים, הברירה ממנו היא דרך אכילה ומותרת לאלתר גם פסולת מאוכל, כמו קילוף פירות וירקות סמוך לאכילה. הביאור הלכה מרחיב בזה שם ומביא גם מדברי החולקים, והמנהג הרווח להחמיר לעשות גם זאת רק אוכל מפסולת, כיון שיש גישה לאוכל בשונה מקילוף פרי, אך בזה המרוקאים יותר הקלו, וראה עוד כף החיים שם ס"ק מז בשם הבן איש חי. המיקל יש לו על מה לסמוך והמחמיר תבוא עליו הברכה, שכן דעת רוב הפוסקים לאסור.
