איסור עני המהפך האם חל על המוכר

שאלה:

פרסמתי דירה להשכרה באו זוג ראו ורצו. דיברנו בע"פ על התנאים הבסיסים כמו סכום וסיכמנו שנפגש לחתום . עדיין לא השתווינו על מועד תחילת השכירות אני רוצה מיידי והוא רוצה לאחר החגים .
כעת קיבלתי הצעה גבוהה יותר משוכר אחר דרך תיווך האם אני מחויב לראשון או יכול לפנות אל השני .
כלומר האם דין עני המהפך הולך גם על המוכר או המשכיר
האם במידה ויש לי רווח מן השני גדול יותר נאמר איסור זה
ומה בנודע למחוסר אמנה
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

איסור 'עני המהפך' חל על הקונה שלא יבוא קונה שני ויציע את עצמו ויסלק את הראשון. אבל למוכר אין איסור של עני המהפך, ומותר לו לחפש קונה אחר שמשלם יותר.

לגבי איסור 'מחוסרי אמנה' אם ידע מראש שיכול למצוא לקוח אחר שמחיר יותר יקר, ובכל זאת סגר עם הראשון, יש איסור של מחוסרי אמנה. אבל אם לא היה צפוי שימצא לקוח במחיר יותר טוב, הרי זה נדון 'כתרי תרעי' ויש להקל שאין איסור מחוסרי אמנה. ומדת חסידות להחמיר בזה.

בהצלחה. 

מקורות:

עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה 

המחזר אחר דבר לקנותו, אסור לאחר להציע עצמו ולקנות. איסור זה נקרא בגמרא (קידושין נט, א) עני המהפך בחררה לקנותה ובא אחר ונטלה הימנו – נקרא רשע. איסור זה נאמר בכל סוגי העסקאות כמבואר בשו"ע סימן רלז ס"א: המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר.

כתב המרדכי (ב"ב רמז תקנא): ובלוקח מישראל נמי לא מיקרי מהפך בחררה, אלא היכא דגמרו הפיסוק כבר הלוקח והמוכר, ונתרצו זה לזה, ולא היו חסרים רק הקנין, והלך זה וקנאה – או באותן דמים, או הוסיף דמים – אז נקרא רשע. אבל אם המוכר אינו רוצה למכרה בכך, והלך אחר וקנאה לאו רשע הוא. דאי אפילו בכה"ג נקרא רשע, א"כ מפסדים למוכר, שאם יבא ראובן לקנות קרקע של שמעון לא ירצה לתת לו אלא דבר מועט ולא כפי שויה, לא יהא אחר רשאי לקנותם, ורבנן חשו טובא לפסידא דמוכר יען כי מוכר הוא מחמת דוחקו.

מבואר במרדכי ג' דינים. א. איסור עני המהפך נאמר דוקא אם פסקו דמים. ב. האיסור על השני לקפוץ ולקנות קיים גם כשמוסיף דמים על הפסיקה של הראשון. ג. מותר למוכר לסגת מהעסקה עם הראשון, ולקיים את העסקה עם אחר. ונבאר את הדינים אחד לאחד. 

איסור עני המהפך – שהחליטו על העסקה

מבואר במרדכי שהאיסור של השני לקפוץ על מקח ולמנוע מהראשון לקנות, דוקא שכבר הסכימו המוכר והלוקח על העסקה ופסקו ביניהם את המחיר. וכן פסק הרמ"א (שם): וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם, ואין מחוסרין אלא הקנין. אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו.

איסור עני המהפך – כשמוסיף השני על הסכום שנותן הראשון

ויש לדון אם השני מוסיף על המחיר שפסק עם הראשון, ובכך מעורר את רצון המוכר שימכור לו ולא לראשון, האם יש איסור של עני המהפך. או שמא אפשר לומר שכיון שתקנת חכמים שאסור לשני להציע עצמו משום טובת הלוקח הראשון, א"כ כשמוסיף דמים ויש בזה טובת המוכר לא תיקנו איסור 'עני המהפך' לטובת הלוקח, שמדוע נחוס על הלוקח יותר מאשר על המוכר. 

מדברי המרדכי הנ"ל שכתב: 'והלך זה וקנאה – או באותן דמים, או הוסיף דמים – אז נקרא רשע' מבואר שסובר שאיסור 'עני המהפך' נאמר גם כשהקונה השני קופץ ומציע מחיר יקר יותר מאשר הפסיקה שנותן הראשון. ודברי המרדכי הובאו ונפסקו בפוסקים רבים (וכגון בשו"ת חת"ס ח"ה קיח) בלי שום חולק [וראה מבי"ט (ח"א סימן קצד) שמוכח כך בדבריו]. 

וכן מצאתי בדברי גאונים (כלל כז אות ב) שכתב בפשיטות שאיסור עני המהפך קיים גם אם הוסיף בדמים על המחיר שפסק עם הראשון.

אמנם בריטב"א [מהדו"ב – הוצאת מוסד הרב קוק] עמ"ס קידושין (נט, א) כתב: וה"ה היכא דהאי שני הוסיף בדמיה, דרשאי המוכר למוכרה לשני, דחיי המוכר עדיפי. עכ"ל. מבואר שאם השני מוסיף בדמים אין איסור של עני המהפך. בדומה לזה מבואר ברבינו ירוחם (מישרים נתיב לא חלק ב) שכתב וז"ל: אבל אם עני [המוכר] וזה השני נותן דמים יותר וכו' אינו נקרא רשע. עכ"ל. אכן דברי שניהם לא הוזכרו בשום פוסק קדמון או מאוחר, ושאר דבריהם [עי"ש] נסתרים מדברי הראשונים, וקשה להפך הדין הפשוט ע"ס דבריהם.

איסור 'עני המהפך' אצל המוכר

באיסור 'עני המהפך' אומרת הגמרא שהלוקח שקופץ וקונה נקרא רשע. ויש לדון האם האיסור נאמר דוקא על הקונה. או שהאיסור נאמר גם על המוכר. בשו"ת מהרש"ל (סי' לו) כתב: אבל אם שמע האחד מן זה המוכר שאינו רוצה למכור או להשכיר לזה המהפך בה, ק"ו אם זה המוכר או המשכיר מקדים ומתחיל עם האחר שיקנה או ישכיר ממנו, ואפילו ידע שהראשון היה מהפך בה, מאחר שאינו רוצה זה המוכר למכור לראשון אם כן אין בו דין רשע כלל מאחר שהראשון לא זכה בה כלל רק תקנת חכמים. עכ"ל. ועי"ש שהביא ראיה לדבריו מדברי התוס' בקידושין (נט, א ד"ה עני המהפך), וכן מוסכם בפוסקים נוספים, וכגון הנחלה ליהושע (סי' כט), שו"ת אבני נזר (חו"מ סימן יז) ושו"ת מהרש"ג (סי' קיז). 

איסור עני המהפך – בשוגג

בשו"ת חמדת שלמה (חו"מ סימן ד. והובא בפת"ש סימן רלז ס"ק ב) חידש שאם הלוקח השני לא ידע שכבר קדם המוכר ופסק אם קונה אחר, אינו חייב לפרוש, שאיסור עני המהפך איסורו מדרבנן, ובשוגג אין איסור. ובגמרא (קידושין נט, א) שאמר ר' יצחק לרב גידל שיחזיר אחר שקנה למרות שהיה בשוגג, אין זה אלא מדת חסידות. אכן ראה בעלון המשפט מס' 13 הערה 6 שיש פוסקים שסוברים שאפילו בשוגג – אם יכול להחזיר הדבר למהפך הראשון ואינו עושה כן נקרא רשע, וא"כ מידי מחלוקת לא נפקא, ולכן אם בשעה שניגש הלוקח השני למוכר והציע מחיר גבוה לא ידע שכבר פסק המוכר עם קונה אחר, ובכך התעורר המוכר למכור לשני, ראוי בוודאי להימנע מלקיים את העסקה, ואף אם כבר עשה את העסקה, נכון מדינא להחזיר הדבר לראשון אם אפשר, ולכל הדעות מידת חסידות יש לנהוג כן.

איסור 'מחוסרי אמנה' – בתרי תרעי

אלא שיש לברר האם  מותר למוכר לחזור מחמת איסור 'מחוסרי אמנה' מאחר שסיכם המוכר עם הראשון על עסקה.

בגמרא (שם מח, א): והנושא ונותן בדברים – לא קנה, והחוזר בו – אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה, אין דעתם נוחה עליהם, הימנו – על ידו.] ואמר רבא, אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אנו אין לנו – קללה אחרת, אלא אינו הגון בעיני חכמים.] 

ונחלקו הראשונים (שם מט, א) באופן שהשתנה השער האם מותר לחזור אחר שסיכם בדברים. דעת בעה"מ שמותר לחזור ואין בזה משום מחוסרי אמנה. ואילו רוב הראשונים – רמב"ן רשב"א ראב"ד ועוד – גם אם השתנה השער אסור לחזור מדיבורו. הרמ"א (שם סעיף יא) הביא את ב' שיטות. וכתב שהעיקר להלכה שאסור. אמנם הש"ך שם הביא שהב"ח הסתפק בזה לדינא. מדברי הש"ך לא מבואר מאי דעתו בזה, האם חולק על הרמ"א, או שמסתפק בדבר. אמנם הקצות (סימן רכא) הבין שדעת הש"ך שהכריע להלכה שאין איסור. וכן נראה דעתו של החת"ס (יו"ד סימן רמו). גם בערוך השולחן נראה שהסיק שמותר לחזור בתרי תרעי, אך מדת חסידות שלא לחזור גם בתרי תרעי.

תרי תרעי –  השתנה המחיר בשוק, או השתנה הידיעה

בפשטות נשתנה השער הכוונה – שינוי שנעשה אחר הסכמת הדברים, שבזה יש סברא לומר שהיות והשתנה המציאות משעת ההבטחה, אומדים כוונתו שעל שינוי זה לא היה סיכום הדברים. ולכן מתירים לקונה למכור בזול במקום אחר. או לחילופין כשהתייקר אחר סיכום הדברים, מתירים למוכר לחזור מדיבורו, כיון שהשתנה המציאות. 

ויש לדון באופן שמחיר הזול היה קיים בשוק בשעת ההבטחה, אלא שלא ידע מכך הקונה, האם יש את ההיתר של תרי תרעי – לדעת הסוברים שבתרי תרעי יכול לחזור בו. האם נאמר שדוקא כשהשתנה המציאות בשוק יש היתר לחזור בו. או גם אם לא השתנה, ומתחילה היה מחיר אחר בשוק, אלא שהקונה לא ידע שיש מחיר זול במקום אחר, נחשב כתרי תרעי. בקיצור: האם צריך שהמציאות תשתנה, או הידיעה תשתנה.

בנידון זה מצאנו בסמ"ע סימן שלג סק"א שכתב שאיסור מחוסרי אמנה דוקא אם חוזר בדבר שאין בו תועלת, אבל אם נמצאו פועלים זולים יותר אין איסור של מחוסרי אמנה. מדבריו נראה שגם אם נמצא זול, מותר לחזור. ולאו דוקא שהוזלו פועלים אח"כ. היינו שאם התחדש ידיעה שלא ידע מכך בשעת ההבטחה נחשב לתרי תרעי, ולא צריך שישתנה המציאות בשוק. וכן מבואר באבנ"ז (חו"מ סימן יז) שכתב שאם מצא אחר שיקנה יותר ביוקר נחשב כתרי תרעי. משמע שעכשיו התגלה לו ידיעה חדשה, ולא צריך שישתנה המציאות.

וכן מוכח בט"ז (יו"ד סימן רסד ס"ק ה) גבי אדם שהזמין מוהל אסור לחזור בו, וכתב הט"ז: שאם נזדמן לו אח"כ מוהל שהוא אוהבו או צדיק, ואנן סהדי דאלו היה שם בשעה שנתן להראשון למול היה נותן לזה, אין כאן משום דבר כזב, ומותר לחזור בו. עכ"ל. את דברי הט"ז ניתן לפרש שהמוהל השני לא היה בעיר, לכן נחשב שהשתנה המציאות ומותר לחזור. אמנם בחת"ס (סימן רמו. הובא בפת"ש ס"ק יא) מבואר שגם אם היה המוהל השני בעיר אלא שלא אסיק אדעתא להזמינו, מותר לחזור. ומבואר שגם אם לא השתנה המציאות אלא השתנה ידיעתו מותר לחזור בו.

ובביאור הדברים כתב הגאון הרב יוסף פליישמן (עלון המשפט גליון 51 סעיף 6-7) שישנם שני מצבים, שאם בשעת המקח היה יכול לברר אם יש מחיר זול, לכו"ע אינו נחשב כתרי תרעי, כיון שידע  שיכול למצוא מחיר ובכל זאת סיכם עם חברו. אך באופן שהיתה חסרה לו ידיעה בשעה שסיכם עם חברו, או שלא היה יודע שיגיע לו קונה עם מחיר גבוה, וכדברי החת"ס 'דלא אסיק אדעתא', נחשב כתרי תרעי, ויכול לחזור בו לשיטות שמקילים לחזור בו בתרעי תרעי.