מסעדה שמחלל שבת בפרהסיה מבשל בה

שאלה:

עבדתי חצי שנה בפיצריה עם כשרות – איני זוכר איזו אולי רבנות, שבעל הבית מחלל שבת בפרהסיא ומדליק את התנור ומכניס ומוציא את הפיצה – שמעתי מרב גדול שאיסור בישולי גויים יש כאן

ועוד בנושא,
בכל מקום שיש איסור בישולי גויים, האם גם מחלל שבת – חילוני קלאסי – בכלל הזה?
שכן הבנתי שלספרדים גם אם יהודי כשר מדליק את הגז או התנור, אם מחלל שבת שם על האש אז זה אסור משום בישולי גויים, אם כן מה יעשו כל המסעדות שאין להם שם משגיח צמוד, בפרט כשרות רבנות?

או שכשרות רבנות זה איסור לספרדים?! אם כן איך זה נקרא ״כשרות״ ?

תשובה:

אינני יודע בזה חומרא לספרדים יותר מאשכנזים, אדרבה הכף החיים מיקל בדיעבד, אבל נכון הדבר שיש להקפיד על כך לכתחילה אף שיש לסמוך להקל. כשרות מהדרין זה לא.

מקורות:

האחרונים חולקים בענין זה, האם המאכל אסור באכילה כמו בבישול גוי או לא. יש להקדים שיש שני טעמים למה אסרו בישולי גויים או משום שחוששים שמא יערבו בתוך התבשיל מאכל אסור (גם אם האדם יודע שכל המוצרים כשרים המאכל אסור), או משום שלא רצו שיתחברו ביחד ויבואו להתחתן איתם, ולכן אסרו בישול גויים, ועכשיו יש לדון מה הדין בישראל מומר שמחלל שבת בפרהסיא האם הבישול שלו אוסר באכילה כגוי או לא, ועיין בפתחי תשובה יורה דעה סימן קי”ג ס”ק א שכתב בשם ספר תפארת למשה שהדבר תלוי בשני הטעמים הנ”ל שלפי הטעם שאסור משום שחוששים שמא יערב דבר שאסור באכילה, אם כן אסור לאכול גם ממאכל שבישל אותו ישראל שמחלל שבת בפרהסיא אבל לפי הטעם השני המאכל מותר, ועיין בפרי מגדים או”ח סימן שכ”ח שדעתו שבישול ישראל מומר אסור וכ”ד ר’ שלמה קלוגר בספר טוב טעם ודעת וכ”ד המהר”ם שיק או"ח סימן רפ”א אמנם החת”ס בהגהות על השו”ע מיקל בישראל מומר ולענין הלכה כתב בספר כף החיים בסק”א שבדיעבד יש להקל, ועיין באג”מ יו”ד סימן ח”א סימן מ”ו שנוטה קצת כדעת המקילים. וראה ביביע אומר ח"ה יו"ד סי' י שהביא בזה מערכה מול מערכה וכתב שלכתחילה יש לתקן הדבר אבל בדיעבד העיקר לדינא שמותר לאכול.