שאלה:
אדם שתרם את גופתו למדע.
לאחר שנה ושלושה חודשים ניתנה הגופה לקבורה. האם יש עניין של אבלות שוב (שבעה שלושים וכו')? ואשמח לידע הכללי לדעת, האם הדין היה שונה במצב שהגופה היתה נקברת בתוך שנה?
תשובה:
מעיקר הדין אדם שכופר בקבורה ונותן גופתו למדע או לשרפה, אין צורך לשבת שבעה עליו, אלא שנוהגים לשבת שבעה גם במקרים אלו, ויעשו זאת מזמן הפטירה או שריפת הגופה. לגבי קדיש ניתן וראוי לומר עליו קדיש, למרות שעשה מעשה חמור בכך שכפר במעלת הקבורה באדמה. אבל לשבת שבעה פעם שניה נראה לי שכבר אינו בכלל המנהג. בכל מקרה האבלות היא רק ביום הקבורה ולא כל השבוע כמבואר בשו"ע סי' תג.
מקורות:
מעיקר הדין, אדם שהוא אפיקורס אין צורך לשבת עליו שבעה. ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ שמ”ה סעיף ה’, אולם ניתן להתאבל עליה כמבואר ברמ”א בסי’ שע”ד סעיף ו’, וראה בספר בינה ודעת פרק י”ח סעיף ג’ ובהערות שם מקורות לכך שיכול לשבת גם מפני כבוד הבריות של הבן. ובספר אמת ליעקב להגר”י קמינצקי סי’ שמ”ה כתב שנוהגים להתאבל על תינוק שנשבה, וראה עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סי’ קס”ו.
לגבי חומרת הכפירה במעלת הקבורה ראה כאן
לגבי קדיש על אדם שלא נקבר כדת וכדין ראה כאן
שיהיו בשורות טובות ונדע רק טוב!