פתיל תכלת על ציצית הכנף

שאלה:

שלו' וברכה!

1. מלשון הכתוב: "ציצית על כנפי בגדיהם" – עולה לכ' שהחוטים מכונים 'ציצית'; מדוע א"כ לשון הברכה "להתעטף בציצית", ולא "על מצוות ציצית", כבט"ק, אחר שחוטים אינם עוטפים. אם גם נימא שכלל הבגד קיבל כינוי זה, ע"ש הציציות שבו, אכתי צ"ע ששם המצווה נקרא על התעטפות – פעולה שלא קיימת כאפשרות במקור – חוטי הציצית.
2. אחר שציצית היא החוטים-פתילות, איך א"כ מתבארת לשון הכתוב: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" – הלא אין מכוון ההוראה להוסיף חוט ע"ג חוט, והול"ל ונתנו על ציצית הכנף תכלת / ונתנו על הכנף פתיל תכלת; או שמא אכן המכוון כן לחוט ע"ג חוט, במובן של ליפוף פתיל התכלת על פתילות הלבן?
3. האם ניתן הסבר להוראת המשנה, כי התכלת אינה מעכבת את הלבן, והם כשתי מצוות – בניגוד לפשוטו של מקרא, כי אלו ב' פרטים באותה מצווה אחת; ובנוסף, אם גם הן ב' מצוות, היכן עכ"פ נרמז החילוק ביניהן, שבהיעדר ציצית – הוי איסור דאו', ואילו בהיעדר תכלת – רק הפסד עשה.

בברכה ובתודה!

תשובה:

שלום וברכה

1. יש כאן שתי נקודות שאנחנו רוצים להדגיש בברכה: האחת, שהמצוה היא בהטלת הציצית, כלומר כיון שזו ברכת המצוות, במה המצוה מתקיימת? בציצית המוטלת בבגד ולא בבגד עצמו. השניה, חיוב ציצית בעיקרו הוא רק כאשר אני מתעטף בבגד, ולכתחילה אף הצורה היא כעטיפת הישמעאלים, כך שהעיטוף הוא מהותי במצוה כי הוא הגורם המחייב… מכאן בא הניסוח הזה של הברכה.

2. "על" הכוונה בנוסף, שמלבד הלבן יהיה גם תכלת.

3. שאלתך השניה מיישבת את השלישית וכאמור, ראשית יש להטיל ציציות צמר בבגד, ועל זאת נוספה עוד מצות עשה שהיא שאחד או שנים מהפתילים יהיו תכלת, וזו מצוה בפני עצמה הנוספת על הראשונה.