תאונה שיש בה שני אשמים

שאלה:

שלום רב.
אשמח לקבל חוות דעת בענין רכב א' שנסע מעל המהירות המותרת בכביש עירוני [לדוגמא ממערב למזרח] והתנגש בצומת [היינו על אותו נתיב של רכב א'] ברכב ב' שבא להסתובב מהכביש הנגדי [כלומר הכביש הוא ממזרח למערב] לכיוון הכביש שבצד הצפוני של רכב א'. טענת רכב א': אומנם נסעתי מעל המהירות המותרת אין זה סותר שיש לי זכות קדימה [שהרי בצומת הוא המשיך ליסוע ישר והשכנגדו חתך בצומת ממערב לדרום כאמור] ואתה חסמת אותי,
טענת רכב ב': א. נסעת מעל המהירות המותרת, ב. וכאן יש להוסיף פרט במאורע: שהכביש שממנו הגיע רכב א' הרי הוא היה בעל ב' נתיבים ורכב הא' נסע בנתיב הימני שלו, והאוטובוס שלצידו בנתיב השמאלי עצר כדי לתת לרכב ב' לעבור בצומת כנ"'ל, א"כ טוען רכב ב' אם האוטובוס עצר איך המשכת בנסיעתך [כלומר יתכן ומישהו בא ואינך רואהו], וגם על זה טוען רכב א' זה שהאוטובס בחר לתת לך זכות קדימה אין זה משפיע על הזכות קדימה שלי. נקודה נוספת, לא היה מעבר חצייה כי אם בכביש שלאחר הצומת. [דרך אגב ברצוני לשאול במקרה שרכב א' מסופק אם עבר את המהירות המותרת אך יודע שמיהר ביחס לתנועה השיגרתית באותו הזמן, ורכב ב' טוען בבירור שעבר השכנגדו את המהירות המותרת. ומה במקרה שהיו עמו נשים ברכב שמעידות על זה אולי גם קרובות]. אשמח לקבל תשובה, תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה,

זה באמת מורכב 

ואחר התייעצות עם עו"ד מדופלם הבנתי שאין בזה חוק ברור, ותלוי בכמה נתונים [כמה נסע מהר והאם היה אפשרות של פניה שמאלה לאוטובוס ועוד] ובעיקר במצב רוח של השופט…יש קצת משמעות לחוק מבחינת מה מותר לו לעשות [אך פחות משמעות יש, מה השופט יפסוק לגבי התשלום כהאשמה חלקית וכדו']

ולגופו על ענין 

הנה ברור שגם אם יש זכות קדימה, אין זה שלעולם כשיש רכב באופק, אסור לפנות אלא תלוי לפי הענין, ואף שבעלמא חריגה של נסיעה מהירה לא תמיד תהפוך את זה כ"כ מהר לגדר של "שלא ברשות" אך במצב כזה במקום שיתכן שאחר פונה ובמיוחד כשיש משהו שיתכן שנותן לשני לפנות (האוטובוס) ודאי יש לו ליזהר יותר [וגם יתכן שעקף מימין וזה תלוי בכמה עניינים ואכמ"ל] 

לכן נלע"ד שאף שכמובן צריך לבדוק את כל הנתונים כהוגן מ"מ זה נוטה לחייב את זה שנסע מהר כי קשה להגדיר אותו במצב כזה פועל ברשות ואילו את הפונה כן ניתן להגדיר כך כל שהסבירות שאילו היה זה נוהג כשורה [במהירות שראויה למצב כזה] לא היה פוגע בו.

לגבי מה שנשאל בדרך אגב כשהחיוב תלוי במהירות, אז יש מקום לחייב, כיון שודאי הזיק, כל שלא יטען בברי שנזהר וכמו שהוכיח החזו"א מסי' ש"ו לגבי אומן שקלקל שעליו חובת ההוכחה שהוא מומחה וכו' ויש בזה אריכות ואכמ"ל,   

ולגבי עדות נשים יש מצבים שגם על פי הלכה מקבלים עדות פסולה כמו עדות נשים וקרובים ויש בזה כמה פרטים, אך בנידון זה קשה לקבל עדות כי זה ענין של אומדנא כמה מהירות נסע וקשה לקבוע בזה בראיה אם זה לא חריגה גדולה.

ולכן נראה שהעיקר לחייב את הנהג שנסע במהירות.

בהצלחה.