שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב.
אם היה אוכל ארוז בניילון סגור לחלוטין (חבילה אחת סגורה בשתי אריזות ואחת באריזה אחת) בתוך שקית שהקצה שלה מסובב והיא בתוך תיק פתוח שמונח על הרצפה תחת מיטה.
המיטה מורכבת מכמה מיטות שנכנסות אחת מתחת לשנייה, אבל לכולן רגליים שמגיעות לרצפה, המיטות התחתונות היו מוכנסות קצת פנימה והתיק היה מונח בחלקו הקטן ברווח שמתחת למיטה העליונה.
ניסיתי לבדוק עם סרגל ארוך אם הקצה של המיטה נמצא מעל האוכל או לא, וזה היה ממש על הקצה, חלק מהאריזה החיצונית הייתה מתחת למיטה לפי הסרגל, אבל האוכל עצמו היה ממש על הקצה של הסרגל, אבל לא בטוח שאפשר לסמוך על זה כי אולי הסרגל לא ישר לגמרי ואולי האוכל זז תוך כדי הבדיקה וכו'.
האדם שישן על המטה – אני כמעט בטוח שלא היה מעל האוכל.
האם האוכל מותר באכילה?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
לכתחילה ודאי שאין לעשות זאת, בדיעבד שקרה וישנו בצורה שכזו, יש מקילים ומתירים לאכול אוכל שנשאר תחת המטה, בעיקר כשהרצפה של הבית מרוצפת. אמנם יש מחמירים משום שהגר”א החמיר מאוד בזה, וכל אחד יעשה כמנהג.
מקורות
כתב הטור והשו”ע ביו”ד סימן קט”ז שצריך ליזהר שלא ליתן תבשיל תחת המטה. ועיין בב”י שהביא שהרמב”ם כתב שהטעם הוא משום שחוששים שיפול לתוכו דבר שמזיק ולא יראהו. ולפ”ז אם התבשיל מכוסה שאין חוששין לנפילה מותר. אמנם כתב הב”י בשם הר”ן שהאיסור הוא משום רוח רעה. ולפ”ז אפילו אם התבשיל מחופה בכלי ברזל נמי אסור וכן פסקו הב”י והש”ך. (ולדעת הדרישה במטה שישנים עליה גם הרמב”ם מסכים שאסור משום רוח רעה.
אמנם כמה צדדים להקל דעיין בכף החיים שי”א שאם תחת המטה יש רצפה מרוצפת מותר שלא אסרו רק במניחו ע”ד הארץ ויש אוסרין בכל גונא.
ועיין בפתחי תשובה סק”ד בשם השבו”י שכל האיסור הוא לכתחילה אבל בדיעבד אם היו אוכלין תחת המטה יכול לאוכלו, ועיין ביד אפרים שהביא דבריו והוכיח כן מזה שלא אסרו לת”ח לאכול אצל ע”ה רק משום שמא יאכילנו דבר שאינו מתוקן לא משום דבר זה עכ”ד [ולא הבנתי ראייתו דדלמא זהו נמי בכלל דבר שאינו מתוקן שחששו שהע”ה יאכילנו] ועי”ש בפתחי תשובה שדעת הגר”א להחמיר בזה אפילו בדיעבד ועיין בערוה”ש סי”א שכתב דעכשיו אין נזהרין בזה ושומר פתאים ה’ ע”כ וכ”כ הפתחי תשובה סק”ה בשם הבינת אדם שעכשיו נהגו להקל.
היוצא מדברינו שהרבה נוהגים להקל בעניינים אילו והמחמיר כדעת הגר”א תבוא עליו ברכה.
למה מרצפות נחשב לחציצה ולא בטל לקרקע
בנושאים סגוליים כל הכללים אחרים ותמיד לא מןסיפים על האמור בפירוש.
שלום וברכה ותודה על התשובה.
א.בעיקרון אנחנו נוהגים להחמיר שלא לאכול דבר שהיה תחת המיטה. השאלה האם כאן בצירוף הספיקות שהבאתי יש להקל או לא, אולי שייך כאן גם "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" מכיוון שמי שישן אינו בעל המאכלים (יכול להיות גם שמי שישן הזיז את המטה שתהיה על התיק, אבל יכול להיות שהניחו את התיק בטעות מתחת למיטה)?
ב.האם נכון שמותר לתת לצדקה אוכל שהיה תחת המיטה?
תודה רבה.
ברב פעלים ח"ד סוד ישרים סימן ו,התיר באופן זה, משום ש"אין אדם אוסר דבר שאינו שלו".
אפשר לתת לצדקה.
השאר תגובה