שאלה:
מה המקור שיש תועלת באמירת תהילים למי שכבר נפטר מן העולם? ומה המקור לאמירת פרקי תהילים ספציפים שנהוג לומר בעת עליה לקבר?
האם יש עניין סתם ככה (בתוך שנה / לאחר שנה ) לומר תהילים או לבקש מאחרים שיאמרו תהילים לעילוי נשמת מי שהלך לעולמו?
או שעדיף להשקיע בלימוד תורה בעל משמעות?
יישר כח
תשובה:
שלום וברכה
כל עשייה שאתה מתעורר לעשות דבר של מצוה לעילוי נשמת הנפטר זה מזכה אותו בעילוי נשמה.
זה נכון לגבי תהילים, לימוד משניות, קדיש, צדקה, סתם חיזוק במצוה, עצם היותו המעורר לכך גורם לו עילוי נשמה.
בודאי גם לימדו תורה לעילוי נשמתו הוא דבר גדול מאוד, אבל עיקר הענין, לימוד שיתעוררו אליו מחמתו, ולא רק לומר שכל הלימוד הכללי והרגיל שלי יהיה לעילוי נשמתו.
נכון הדבר שמקובל בעם ישראל גם פרקים מסויימים שמתאימים לעלייה לקבר וכו', אבל זה ענין נוסף על כל הנ"ל.
