שאלה:
ידוע שאסור לאכול לפני התפילה, השאלה האם שתיית מחית פירות נוזלית כעין משקה נחשבת אכילה או שתייה לעניין זה?
ומה דינו של מיץ פירות לעניין זה?
והאם במידה ומדובר באדם שעייף (לא חולה שהותר לו לאכול) וכדו׳ הדין שונה?
תשובה:
שלום וברכה
נראה פשוט שמחית פירות כזו אסור לגומעה לפני התפילה. במשנה ברורה הובא הדיון אפילו לגבי הוספת סוכר למשקה, אלא שבזה נהגו להקל בזמנינו שכבר אין לסוכר חשיבות כלל, אבל משקה כזה שכרוך בעסק בהכנתו ולא שותים אותו סתם לצימאון, אלא כחלק מהתזונה, אסור לעשות זאת לפני התפילה. אם אדם מתקשה לכוון בתפילה והמשקה הזה משום מה עוזר לו, מותר, אבל שוב כבר כעין גדרי חולה, ולא משום שנחשב כמשקה פשוט שהתירו לשתות לפני התפילה.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן פט סעיף ד
הצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו, יתפלל; ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה.
והביא המשנה ברורה שהוא רעב מאוד עד שלא יכול לכוון בתפילתו.
גם סוכר בקפה זה לא פשוט.
הרי אם מטרת הקפה הוא "להתעורר" ולהתרכז טוב יותר בתפילה, למה לא לשתות קפה בלי סוכר ובלי חלב?
כי זה לא טעים? אז מה. את ההתעוררות ישיג גם בקפה שאינו טעים וערב לחיך!
ובכלל, אני מכיר אנשים שהדבר היחיד ששותים לפני תפילה זה מים, ויש שלא שותים כלום על אחר התפילה וכך הכי ראוי לנהוג לענ"ד
המחמיר תבוא עליו הברכה אנחנו כתבנו את שורת הדין, וראה עוד כאן.
https://din.org.il/2019/07/01/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/
ההיתר הוא דווקא אם אכן יסייע לו להתפלל בריכוז יותר.
אבל הדבר הפך אצל חלק מהאנשים להרגל עד שלא כולם עומדים מספיק על השאלה האם זה באמת נזקק או פינוק בעלמא
לא מדוייק, כאשר הנושא הוא קושי בריכוז יש דיון גם על אכילה, שתיית מים מותרת בכל מקרה, והדיון האם היום יש הבדל בין קפה וסוכר למים או שאין הבדל.
השאר תגובה