שאלה:
תקנת עזרא לאכול שום בלילי שבת קודש כדי להרבות זרע, 1] האם יש שיעור בכמות השום כמה לאכול? 2] כמה זמן לפני קיום המצוה צריכים לאכול את זה כדי שהשום יפעול להרבות הזרע? 3] עד כמה זמן הוא מחזיק את הריבוי הזרע? על איזה שום מדובר חי או צלוי או מבושל וכדומה?
תשובה:
א. תקנה זו מתקיימת לכתחילה בשום צלוי או מבושל דוקא.
ב. שיעור האכילה הינו מועט, ויש מי שכתב – כזית (27 סמ"ק).
ג. מי שאינו נשוי – בפשטות אינו שייך בתקנה, ויש מי שכתב – שגם הוא בתקנה ושיעורו בכלשהו.
ד. נשים אינן שייכות בתקנה זו.
ה. אוכלים את זה בסעודת ליל שבת.
מקורות:
בגמ' בב"ק (פב.): "עשרה תקנות תיקן עזרא… ואוכלין שום בערב שבת". יש לציין שאף שכתוב ערב שבת, ביאר הר"ן (נדרים סג:) שמדובר על ליל שבת. ובהמשך הגמ' מבארת תקנה זו החמישית, משום עונה, ופרש"י: "שמצות עונה בלילי שבת כדרב יהודה והשום מרבה את הזרע כדלקמן". והוסיפה הגמ' להביא ברייתא במעלת אכילת השום, וז"ל: "תנו רבנן, חמישה דברים נאמרו בשום, משביע, ומשחין (מחמם את הגוף), ומצהיל פנים (משמח), ומרבה הזרע, והורג כינים שבבני מעיים, ויש אומרים מכניס אהבה, ומוציא את הקנאה".
המ"ב (ר"פ סק"א) הביא תקנה זו להלכה: "מצוה לאכל שום בערב שבת או בליל שבת, והוא הדין שאר דברים המרבים זרע, עיין סימן תר"ח, כתב בספר חסידים (סימן ש"ץ) דשומים מבטלים תאוה, רק שומים צלויים מרבים זרע, עוד כתב כל דברים מלוחים ממעטים…". וכתב בספר מעשר רב (אות קכ"ד) שדעת הגר"א שאף מי שאינו נשוי חייב במצוה זו של אכילת שום. ונראה שהוא נסמך על דברי הברייתא לעיל שדיברה במעלותיו הגדולים של השום. ובסידור הגר"א (שער נפתלי אמרי שפר, עמ' עד) ביארו שדעת הגר"א היא שבתקנות חכמים אע"פ שבטל הטעם המפורש בהן צריך לשמור אותן, מפני שיש טעמים אחרים נוספים שאינם מפורשים וידועים. ומובא בספר אורחות רבנו (ח"ג עמ' רל"א) שבעל הקהילות יעקב נהג לאכול שום מבושל כל ליל שבת אף שהיה מבוגר, וגם היה נותן לבני ביתו למרות שעדיין לא נשאו . וכתב הסטייפלר (פניני רבנו הקהלות יעקב ח"א עמ' ס"ג) ששיעור האכילה מתקיים ככל שיעורי האכילה בתורה, שהם כזית או כביצה. ובהערה כתוב ששיעור זה הוא רק לזוגות הצריכים סגולה לבנים, אולם לשאר אנשים, מספיק באכילת משהו.
מבואר בספר חסידים (שם), שהמצוה היא דוקא בשומים צלויים. וביאר הסטייפלר (שם) שיניחם במחבת עם קצת שמן ע"ג האש עד שיתחילו לקבל גוון חום, ואז יורידם מהאש, כיון שבכך מתבטל מהם הכח המקלקל שקיים בהם, ונשאר בהם כח המועיל. ומובא (שם עמ' רל"א)שכאשר שכחו לבשל את השום בערב שבת, נהג בעל הקילות יעקב לאכול שום שאינו מבושל, יעויין שם.
