שאלה:
שלום רב!
אם אני הולכת בלי נדר לכותל בראש חודש אלול אני צריכה לעשות קריעה בבגד למרות שעבר יותר מחודש מאז שהייתי בכותל?
החולצה שאני קורעת היא כמובן חולצה נוספת שאני שמה על החולצה הראשונה מטעמיי צניעות, האם אחריי הקריעה אני צריכה להישאר עם החולצה הקרועה עליי עד אחריי שסיימתי להתפלל בכותל או אפשר לעשות קריעה שמגיעים לכותל ללכת לשירותים לזרוק את החולצה הקרועה בפח ואז לחזור לכותל להתפלל עם החולצה הרגילה שנשארה מתחת? או שחייבים להתפלל עם החולצה הקרועה עד הסוף?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
זה לא "למרות", אדרבה, בגלל שעברו שלושים יום חלה חובת הקריעה, מי שהיה בכותל פחות משלושים יום קודם לכן, אינו חייב לקרוע, כמבואר בשו"ע תקסא, ה ועוד פוסקים.
דעת בעל הקהילות יעקב והגר"ח קנייבסקי שמותר לזרוק את הבגד ולהשאר עם השלם, כמבוא בארחות רבינו ח"ב עמ' קמח, וכן כתב הגר"ש דבליצדקי בקונטרס אחר כתלנו, אמנם הגרי"ש אלישיב החמיר ללבוש את הבגד הקרוע כל זמן השהות בכותל, ראה הליכות והנהגות עמ' 26.
נוהגים לקרוע בראש חודש?
אז אם אני הולכת בראש חודש אלול בלי נדר לכותל בבוקר צריכה לעשות קריעה?
נמנעתי מלכתוב בענין זה כיון שהמקור שלא לקרוע בראש חודש אינו ברור, אף כי נכון שכך נהגו.
ואני מעתיק ממה שכתבתי כאן באתר כמה פעמים:
יש שנהגו שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אמנם בס’ הליכות שלמה ח”ג פרק טו ארחות ההלכה הערה 45 כתב בשם הגרש”ז אויערבך שאין למנהג זה כל מקור, אבל בס’ ארץ ישראל סי’ כב אות יא שאין לקרוע בערב שבת אחר חצות וביום הפורים, וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה סי’ יב, ולדבריהם אף בראש חודש אין לקרוע, ובשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז כתב שאף שאין מקור למנהג זה – אין לשנות.
למעשה המנהג המקובל שלא לקרוע בראש חודש.
יהודי שיש לו, תמונה של הר הבית במצבו הנוכחי,
ומביט עליה בערך פעם 1 בשבוע,
ולכל הפחות פעם 1 בחודש.
האם חייב לקרוע?
תודה.
אין משמעות לתמונה כזו.
האם סרטון וידאו עדכני של הר הבית במצבו הנוכחי,
לפחות פעם 1 בחודש,
כן יכול להועיל?
או רק בשידור חי ממש?
או גם זה לא?
תודה.
גם זה לא.
אז אם אני נוסעת מחר לכותל בלי נדר בראש חודש אלול לא צריכה לעשות קריעה? (הייתי פעם אחרונה לפניי יותר מחודש)
נהגו שלא לקרוע בראש חודש
לא הייתי בכותל יותר מחודש ומחר אני מגיעה לירושלים לעבוד אבל לא בטוחה שאספיק להיכנס לכותל…בעיקרון אני יורדת ברכבת הקלה בכיכר צה"ל שממנו רואים את שער יפו האם אני חייבת לעשות קריעה אם אני רואה מרחוק את שער יפו ?
תודה
אמנם מעיקר הדין יש לקרוע גם על ירושלים [הרי יהודה לא קורעים עליהן כי לא ברור מקומן אבל ירושלים ידועה], וכן פסק הגרש"ז אויערבך ועוד, אבל המנהג שלא לקרוע, וכן כתב בחזון עובדיה ארבע תעניות עמוד תלז – תלח:
ונראה שאין לקרוע גם על ירושלים עה"ק, שהרי היא הולכת ונבנית ביתר שאת ויתר עוז, ונקבצו בתוכה מכל תפוצות הגולה, והתישבה באוכלוסי ישראל, אף יותר מיוצאי מצרים, כן ירבו. ונעשית מטרופולין של מלך בתורה ובמצות, ומרכז התורה בעולם הוא בארץ ישראל ובירושלים. ולאט לאט חוזרת העטרה ליושנה… והנה אף על פי שעדיין לא זכינו שאנשי השלטון שלנו יהיו כולם שומרי תורה ומצות, מכל מקום אין זה שייך לחורבן, וגם הם יש בידם המצוה של יישוב ארץ ישראל ובנינה, וקיבוץ נדחי ישראל, והם נר לרגלם, (ויהי רצון שהשי"ת ברוב חסדו יחזירם בתשובה שלימה וידעו תועי רוח בינה), וזה היפך שלטון האומות שעיניהם צרה מאד בהתפתחות ארץ ישראל. עד כאן.
ואף שעדיין קדושתה חסרה ובחלקים ממנה בעיר העתיקה אין מקום מדרך כף רגל כמעט ליהודים, נראה שאפשר לסמוך על המנהג.
השאר תגובה