חימום דג עם רוטב בשבת

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

שאלה: דגים סלמון בישלו אותם עם רוטב, וביום השבת לסעודות שלישית רצו לחממו כדי לאכול, והלך אחד וניסה לייבש חתיכות של דג שהיה כבושים רוטב נוזלי ממש שכך בשלו אותם יום שישי וכך אכלו אותם ביום ליל שבת, והרי נשאר אצל החתיכות רטוב נקרש כמו ג'ל.

לא מדובר שומן של הדג שקרש ונתראה כמו ג'ל שזה דבר מועט, אלא ג'ל (הרוטב נקרש) שהיה בעין ושמו חתיכות אלו עם הרוטב נקרש ברדיד אלומיניום ותחת זה אצל הבליך שהיה מכסה את האש בתנור גז, שמו רדיד הפוכה.

אולם כ"כ חם נעשה התבשיל שהרוטב הנקרש שעל החתיכות נמס ונעשה שומן רוטב עד כדי כך שהיה נראה הבל עולם מן הרדיד עם החתיכות והאשה שהסירהו מן הבליך (דף ברזל שמכסה האש) אמרה שכ"כ חם שהייתה צריכה לקחת זה עם בגדים על ידי שהיה חם שאי אפשר לקחתו.

מכיון שהרוטב שרובו כשמן שנקרש נהפך לשומן רותח דהיינו זהו בישול השמן וטיגון של חתיכות סלמון והרי בישול בשבת ואסור. והנראה שלפי המתואר הגיע לידי סולדת.

אע"פ שזה לא דרך בישול כדאי גוונא ולא הייתה כוונה של בני אדם ששמו שם החתיכות ולפיכך לא חלל השבת, מ"מ דין התבשיל איסור הוא לפי החתיכות נתבשלו ע"י הרוטב שהרוטב ממש מבושל שהיה קר ונקרש ועתה בוער.

מ"מ היו שרצו לומר שזה חומרא והתבשיל לא אסור,וזה לא היה נראה לי ואף אחד לא אכל למעשה .

מ"מ בנו לקבל יותר בירור על ענין.

יש חילוק בן תבשיל ששמו להתחמם ויש שומן בתוכו ונעשה חם וכאילו נקרש עם החם ששמו אותו לא יותר מידי ממש לנוזל חיצוני שנראה כמו ג'ל ואז נעשה נוזלי שזה ממש בישול ולא צריך חם כ"כ חזק

נשמח לקבל חוות דעת מן כבודיכם.

תודה

תשובה:

שלום וברכה

לדעת רוב הפוסקים, כיון שיש בישול אחר בישול בלח שנצטנן, גם כאשר יש מיעוט רוטב, כמו במקרה שהזכרת, שיש דגים עם מעט רוטב עליהם, אסור לחמם בשבת כיון שהרוטב מתבשל, כך פסק המשנה ברורה בסי' שיח, וכך הורו רבים מהפוסקים, הגרי"ש אלישיב הגר"ש וואזנר ועוד רבים. וראה בזה בס' ארחות שבת חלק א פרק א סעי' כב. אולם דעת הגר"ע יוסף ידועה שכאשר הרוטב הוא מיעוט אין בו בישול אחר בישול והוא טפל לעיקר המאכל שהוא הדג שאין בו בישול נוסף.

לענין דיעבד, יש לנו כלל שכאשר יש מחלוקת בדבר אין אסיו הנאה ממעשה שבת, גם כאשר אתה נוקט לעיקר כדברי המחמירים, וכפי שהביא המשנה ברורה בתחילת סי' שיח מדברי הפרי מגדים, ולכן מותר היה לאכול את הדגים.

מקורות:

דעת המנחת כהן שכאשר המאכל רובו יבש דנים אותו כמאכל יבש ומותר לחממו אמנם הא”ר [שיח,יא] חולק עליו וסובר שאסור לחממו אף אם רובו יבש. וכן הסכמת הרבה פוסקים עיין באג”מ ח”ד סי’ ע”ד אות ז’, ועיין בספר מאור השבת ח”ב ס”ו שכתב בשם כמה פוסקים שהמנהג להחמיר. וכן דעת הגרי"ש אלישיב הגר"ש וואזנר ועוד רבים וכאמור. דעתו של הגר"ע יוסף ראה ביחווה דעת ח"ב סי' מה.