כוחי ועוצם ידי – מדוע דרך רשעים צלחה?

עלון הרב שטרנבוך השבוע פרשת עקב התשפ"ד
"וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך",
מבואר כאן דבר נפלא, שכל תכלית הייסורים שעובר היהודי בעולם הזה הוא
אך ורק לטובתו, כדרך שהאב מייסר את בנו לטובתו כדי להעמידו בדרך הישר.
והקדוש החפץ חיים זצ"ל היה אומר שמכאן תשובה לאותם השואלים מדוע
בעולם הזה נראה לכאורה כי דרך רשעים צלחה, שהרבה רשעים נהנים בעולם
הזה בהנאות מדומות ורגעיות מהבלי העולם ואילו הרבה צדיקים סובלים הרבה
צער ומכאובים, אמנם לפי המבואר כאן בפסוק הכל מבואר היטב, שהקב"ה
נוהג עמנו כאב עם בנו, שאם הבן שומע בקול אביו, מייסרו האב בשבט מוסר
להדריכו בדרך הישר, אבל אם הוא רואה שבנו פקר עולו ואינו שומע בקולו,
אינו מייסר אותו לחינם, וכך גם הקב"ה מייסר רק את הצדיקים כיון שהם
מתעוררים עי"ז לתקן דרכיהם וזוכים עי"ז לתכלית בחיי בעולם הבא, אבל
הרשעים שעומדים בשרירות ליבם ואין הייסורים משפיעים עליהם לשפר
דרכיהם, אין הקב"ה מייסר אותם אלא מניח להם ללכת ברשעותם, ואדרבה,
מניח להם הקב"ה שיאכלו שכר מקצת מעשיהם הטובים בעולם הזה, וכמו
שכתוב להלן ז, י ”ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו“, כדי שיגיעו לעולם הבא
נקיים ללא שום מצווה, ואז ייענשו בעולם הבא בייסורים קשים ומרים על כל
פשעיהם בעולם הזה, וכידוע שהייסורים בעולם הבא הם חמורים וכואבים
אלפים ורבבות הרבה יותר מייסורי העולם הזה.

"רצה הקב"ה לזכות את ישראל,
לפיכך הרבה להם תורה ומצות.".
יש מעלה בהסתר הצדק הא-לוקי,
שאז יש חובת השתדלות לשמור על האמונה.
שזה עוד השתדלות כדי לזכות את ישראל.
אבל, סברה ששכר מצוות יכול להינתן
גם למי שברור לו מיטבי שהיהדות האורתודוקסית הינה דת האמת היחידה.
משום שאולי למרות זאת, כן יש לו צער בקיום המצוות.
ומשום "לפום צערא אגרא". [משנה.נזיקין.אבות.ה.כג.].
דהיינו יקבל שכר על כל צער/ייסורים בקיום המצוות.

8 סיבות אפשריות לצדיק ורע לו:

1] הקב"ה,
כדי להתיר מתנה ליהודי,
לפעמים חייב לתת יסורים לפני.
ב' מקורות לזה:
א] "המאכלך מן במדבר,
אשר לא ידעון אבתיך,
למען ענתך, ולמען נסתך, להיטבך באחריתך.".
[דברים.ח.טז.].
ב] "תניא רבי שמעון בן יוחאי
אומר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה,
לישראל. וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין.
אלו הן תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא.".
[התלמוד הבבלי.ברכות.ה.א.].

2] הקב"ה יודע
עד כמה באמת משתדל כל אחד להיות צדיק.
וזה לא בהכרח ניכר כלפי הזולת.
למי שהוא צדיק, החטא הקטן הוא גדול.
[הספר תולדות יצחק.
פרשת אחרי.
מאת רבי יצחק קארו זצ"ל.
דודו של רבי יוסף קארו זצ"ל.].

3] כפרה על עבירות שחשב/דיבר/עשה בגילגולים קודמים.
ו/או בגיל צעיר יותר בגילגול הנוכחי.
דהיינו לאו דווקא על טעות שהייתה השנה.

4] "ביסורין קלין בעוה"ז,
ניצול מדיני' קשים של עוה"ב.
כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ,
טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'.
ויתר על כן לאין קץ
הוא בנמשל בבחי' השתלשלות העולמות,
מרום המעלות עד עוה"ז הגשמי.".
[מתוך: ספריית חבד. ספר התניא.
אגרת התשובה. פרק יב.].
אם זה נכון שצדיקים,
זכאים להצלה הזאת יותר מרשעים.
אולי זה משום שהם לא כופרים בהצלה הזאת.
כמו שרשום:
"ואלו שאין להם חלק לעולם הבא,
האומר אין תחיית המתים מן התורה.".
[משנה.סנהדרין.י.א.].
"גמ' וכל כך למה?
תנא הוא כפר בתחיית המתים,
לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים.
שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה.".
[התלמוד-הבבלי.סנהדרין.צ.א.].

5] יש נראה כמו עונש לצדיק,
אבל באמת זה לא עונש,
אלא פרס בעולם הזה.
ויש בזה ב' אפשרויות שונות:
א] מה שנראה רע, לאדם הרגיל,
באמת נראה טוב, כבר בעולם הזה, ולא רק בעולם הבא, לצדיק.
כגון: כששאלו את רבי זושא מאניפולי,
שהיה עני מאוד,
כיצד אפשר לברך על הרעה,
כשם שהוא מברך על הטובה,
רבי זושא אמר:
למה לבקש תשובה לשאלה הזאת,
ממי שמעולם לא היה לו רע.
אלא רק טוב.
וזה למרות שהוא הי' עני מאוד,
דבר שאדם רגיל סבור שזה לא טוב.
ב] מה שנראה רע יתברר שהוא טוב.
כגון: צדיק שבטעות קנה ספר לימוד לא נכון.
וכבר לא יספיק לחזור לחנות להחליף את הספר,
לפני סוף הזמן המותר להחלפה.
והוא בדק והתברר לו,
שהספר שקנה בטעות,
יותר טוב מהספר שכן תכנן לקנות.

6] יש נראה כמו עונש לצדיק,
אבל באמת זה מניעת עונש חמור יותר.
כגון:
"וכן תנא משמיה דר' עקיבא
מלעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.
כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא,
מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה,
אמר כל דעביד רחמנא לטב,
אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא,
אתא זיקא כבייה לשרגא,
אתא שונרא אכליה לתרנגולא,
אתא אריה אכליה לחמרא,
אמר כל דעביד רחמנא לטב,
ביה בליליא, אתא גייסא שבייה למתא,
אמר להו לאו אמרי לכו,
כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, הכל לטובה."
[התלמוד הבבלי.ברכות.ס.ב.].
במקרה של רבי עקיבא,
ראו את זה לאחר מספר שעות.
אבל היו מצבים
שבהם מניעת העונש החמור יותר,
התגלתה רק לאחר זמן רב יותר,
כגון חודשים או שנים.
כגון רב צדיק שסולק מעירו, שלא מרצונו, וזה צער אותו.
ורק לאחר השואה,
גילה שהוא היחידי שניצל מכל העיר הזאת,
בזכות הסילוק שסולק מעירו.

7] יסורים של צדיק מכפרים על הדור.
לפחות ב' מקורות:
א] "נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חלי,
וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו.
אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם,
ואנחנו חשבנהו נגוע מכה א-לקים ומענה.
והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו,
מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו.
כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו,
ו-ה' הפגיע בו את עון כלנו.".
[ישעיהו.נג.ג-ו.].
וגם אם יוכח שזה רשום רק על המשיח. ולא על כל צדיק.
עדיין רשום שיש בחינת משיח בכל דור.
לכן סברה שזה עלול להיות נכון לגבי המשיח בכל דור.
ב] "מיתתן של צדיקים מכפרת".
[התלמוד הבבלי.
מועד קטן.כ"ח.א'.].

8] אולי כדי שלא יאמרו על הצדיקים שהם עובדים את הקב"ה,
על מנת לקבל פרס.
שהרי רשום:
"אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס,
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, שלא על מנת לקבל פרס.".
[משנה.נזיקין.אבות.א.ג.].

ולכאורה גם המקור הזה קשור:
"בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה,
ונתן לו. שנאמר: "הודעני נא את דרכך". [שמות.לג.יג.].
אמר לפניו: רבש"ע.
מפני מה יש צדיק וטוב לו.
ויש צדיק ורע לו.
יש רשע וטוב לו.
ויש רשע ורע לו.
אמר לו: משה.
צדיק וטוב לו. צדיק בן צדיק.
צדיק ורע לו. צדיק בן רשע.
רשע וטוב לו. רשע בן צדיק.
רשע ורע לו. רשע בן רשע.
אמר מר:
צדיק וטוב לו. צדיק בן צדיק.
צדיק ורע לו. צדיק בן רשע.
איני והא כתיב: "פקד עון אבות על בנים"
[שמות.כ.ד. שמות.לד.ז. במדבר.יד.יח. דברים.ה.ט.].
וכתיב: "ובנים לא יומתו על אבות"
[דברים.כד.טז. מלכים.ב.יד.ו. דברי הימים.ב.כה.ד.].
ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא,
הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם,
הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם.
אלא הכי קא"ל:
צדיק וטוב לו. צדיק גמור.
צדיק ורע לו. צדיק שאינו גמור.
רשע וטוב לו. רשע שאינו גמור.
רשע ורע לו. רשע גמור.
ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר:
שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו. שנאמר:
"וחנתי את אשר אחן", אע"פ שאינו הגון.
"ורחמתי את אשר ארחם", אע"פ שאינו הגון.
[שמות.לג.יט.].".
[התלמוד הבבלי.ברכות.ז.א.].

תודה.