שאלה:
שלום, שאלות נוספות :)
א. הרב דוד ליבל מנסה כרגע לפתוח מסגרת צבאית מתאימה למי לא לומד במוסד רגיל/עובד כי חושב שאחרי ה7 באוקטובר הצבא באמת יהיה מוכן לעמוד בדרישות הציבור, והוא מתכנן פיקוח חיצוני וכו'
ויוצאים כנגדו על זה, אז מה יהיה הפתרון אם לא זה? אם באמת זה יעבוד, מה הבעיה? סתם חרדות אובססיביות מהשפעה זרה?
ב. האמירה "נמות ולא נתגייס" או "יהרג ואל יעבור" אינה מגיעה מהמיין סטרים החרדי אלא מהפלג, אבל המצב העכשווי בצבא באמת בעייתי ואם יוצאים מנקודת הנחה שמנסים רק לחלן את החרדים הרי שזה באמת גזרת שמד ואם כך זה אמור להיות באמת יהרג ואל יעבור. למה משתמשים בביטוי הזה רק לגיוס הבנות ולא הבנים?
שבת שלום, תודה תמיד על המענה!
תשובה:
שלום וברכה
א. אינני מתיימר להיות דוברם של גדולי הדור, אבל אני כן יכול לדבר משהו קטן ברמה האנושית הפשוטה שנכונה בכל דבר ונכונה בודאי גם כאן.
כאשר יש לך מלחמה על הבסיס, על העקרונות, על הבית, מנסים לשלול את עצם זכות הקיום שלך, זה לא הזמן לפשרות חד צדדיות.
אם הנושא היה רגוע לגמרי, מדינת ישראל ראשיה שריה ויועציה היו מכירים בלגיטימיות של לומדי תורה, והיה נושא רגוע לגמרי של "מה עושים שיש חוסר בחיילים" מה דעת התורה על זה? מה עושים עם זה שיש בחורים שלא מתאימים ללימוד? מה ההצדקה שלא ישרתו וכו'. אז היה מקום לדון כמו הרב לייבל, אולי אפשר כן ליצור להם מסגרת וכו'. אבל כאשר יש שלילה מוחלטת של לימוד התורה בארץ ישראל, הציבור החרדי עומד עם הגב לקיר וסובל התקפות קשות מילוליות, תקציביות, אלימות של ממש, כאשר אתה בא עם פשרות והצעות כאלו, אף אחד לא ידייק איתך! זה בסך הכל לעשות חור גדול בספינה של כולנו.
לא נכנסתי כאן לנושא של לקיחת יוזמה אישית לידיים תוך התעלמת מגדולי הדור ומנהיגיו, דבר שבעיני פסול מעיקרו, אתה יכול לבוא ולהרצות את משנתך בפני גדולי הדור, אבל לא ליזום דברים שהם מתנגדים להם, אבל זה נושא בפני עצמו, שאלת ברמה העקרונית הטקטית ועל כל השבתי.
אין סיכוי שהמהלך שלו לא יזיק, בנתונים הקיימים. הוא פשוט עושה טעות טקטית.
ב. בנוגע לשאלתך השניה יש כאן שתי נקודות, האחת עקרונית אמיתית, והשניה של שפה – טרימינולוגיה. כל השפה הברוטלית, ההפגנות, גסות הדיבור והזלזול באנשים שמוסרים נפש על שמירת החיים שלנו כפשוטו, הוא לא דרכנו. האמירות הללו שלהם והצורה בה הן נאמרות, זהו חילול ה' כפשוטו. גם אם בשעת מבחן היה צריך למסור נפש [זה לא המצב, אבל גם אם היה כך] אסור היה לנהוג בגסות כזו ולחלל שם שמים ברבים ולהשניא על עם ישראל כולו את התורה ואת לומדיה ושומרי מצוותיה. בנוגע לעצם השאלה העקרונית, אף אחד לא בא במטרה לחלן אותנו, ותמיד יש אופציה של גדודים נפרדים לענין זה, אינני חושב שמדובר בשעת השמד בהגדרה ההלכתית, אבל מדובר בניסיון גדול מאוד ובסכנה רוחנית שאינני רוצים ואיננו צריכים לעמוד בו, בפרט שאנחנו משרתים בתפקיד חשוב מאוד בעולם התורה והישיבות, וממילא גם אסור לנו לבוא בניסיון זה.
בעיני אחד האשכולות המיוחדים בנושא
https://din.org.il/2023/11/05/%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94/
בנוגע לעצמאיות של הרב לייבל אכן אני מבין שבאופן כללי לא שייך לפעול כך עצמאית אך תכלס', זה שיש עניין שהציבור החרדי ישרת באופן מסויים זה עובדה, כולנו עם אחד ויש עניין אמיתי שכולנו נתרום את חלקינו במאבק על קיומנו.
זה שאנו חיים במדינה חילונית שלא מכירה בערך התורה מספיק זה דבר שלא נוכל לשנות באופן משמעותי, להגיד שאנו מחכים שהחילונים "ירדו לנו מהווריד" ועוד בשעת מלחמה זה חלומות, חוץ מזה שאני לא מכיר היתר הלכתי מסוג "לא נקיים הלכה פלונית עד שנרגיש מאוד בנוח לעשות אותה". הם בתור אנשים שלא מאמינים בתורה לא מוכנים שהציבור החרדי שהולך וגדל לא יהיה מוכן לעשות שום פעולה במצב מלחמה לקדם את אפשרות שירותו בשמירת המדינה, וכשמגיעה רב ורוצה לקדם פתרון אמיתי שיהיה טוב באמת לחרדים וגם לחילונים, הופך למוקצה ובעל דעות בעייתיות זה דבר שאינו מובן…
ייתכן שהרב לייבל באמת דיבר עם גדולי ישראל והם התנגדו לרעיונותיו ולמרות זאת פועל איך שמבין כי דעתם של אותם רבנים אינה מובנת לו והם גם לא פרסמו הסבר מנומק להתנגדותם ללייבל כך שיש פה רק חוסר הבנה שכנראה גורם להרבה חרדים (ורבנים חשובים) לחשוב פעמיים אם להשתייך לדעתם של אותם רבנים שהתנגדו או לחתוך לזרם יותר מובן…
בסופו של דבר למרות שצריך לשמוע לרבנים גם כשלא מבינים אותם, אני חושב שכשייש מספר רבנים חשובים שחושבים בצורה שונה ויותר מתקבלת על הדעת יש אפשרות לעבור ל'מפלגה' שלהם ולא עוברים פה על לא תסור וכד' כי האדם יכול לבחור לעצמו את רבותיו (אמנם לא כל פעם שלא מבין את רבותיו זה לגיטימי לעזוב אותם אבל כשייש עניינים עקרוניים מאוד שלא מתקבלים על דעת הבן אדם אני חושב שאין בעיה לעבור לדעתם של רבנים שהוא יותר מצליח להבין)
אני מאמין שיש רבנים חשובים שתומכים בשקט ברב לייבל אבל לא רוצים לומר זאת בקול כדי שלא יפגעו בהם…
מה דעתכם?
בדברי הנ"ל לא עסקתי כלל בעצם הענין, לגבי זה תוכלו לקרוא בלינק שבתגובה הקודמת.
הקונספרציה על רבנים שחושבים וחוששים וכו' אינה רצינית. אני מדבר על מנהיגי הציבור המובהקים שפירסמו דעתם.
בלינק בתגובה הקודמת אין התייחסות לפתרון של הרב לייבל ואין הסבר למה צריך לדחות את האופציה הזו ןלמה "מקדשים" את הבעיה.
בנוגע למה שאתה מגדיר קונספירציה, אני לא רואה בדברי קונספרציה אלא האפשרות להסבר סברת הרבנים המתנגדים, אין הרבה אפשרויות אחרות חוץ מזה שהם חוששים מהשפעות וכו' שהם מובנות אבל עד גבול מסויים ובסופו של דבר אני לא מצליח לקבל תשובה עניינית אלא רק "פניה לסמכות" וקשה לקבל את זה, אנשים רוצים הסבר הגיוני…
הנושא הוא מאוד פשוט. באופן עקרוני, מי שלומד לא חייב בגיוס, מכל הסיבות שכן פורטו בלינק ההוא.
מי שלא לומד, באופן עקרוני ברור שחייב בגיוס וכך סברו כל השנים הגרא"מ שך זצ"ל ועוד, ועל בסיס זה גם הוקם הנח"ל החרדי ועוד.
העובדות הן שכרגע זה בלתי אפשרי משתי סיבות: 1. הצבא אינו עומד בסיכומים, ראה ערך שחר כחול ונח"ל חרדי, ראה כל התלונות שיש בענין זה לישיבות ההסדר נשים בטנקים וכו'. 2. גם כאשר הצבא רוצה לעמוד בסיכומים אירגוני הנשים עותרות לבג"ץ והוא פוסל כל סיכום כזה! 3. כל זמן שאין לגיטימציה ללימוד תורה כל גיוס כזה פוגע בכל עולם הישיבות, ובמצב כזה אין מצוה כזו, ואין אחריות ציבורית כזו, כי הגיוס מתנהל בצורה לא הוגנת. אם היה שיח נכון, הכרה בלומדי תורה ורצון כנה לגייס את אלו שאינם לומדים בצורה הטובה והנכונה על פי הלכה, לא היתה לכך התנגדות, אנחנו לא שם, ואנחנו לא נדרשים לסכן את חיינו הרוחניים בשביל להשתתף בלחימה, זה לא הוגן לדרוש זאת מאיתנו ואין סיבה לכך שמדינת ישראל מתעקשת לכרוך את התרבות החילונית עם הצבא.
כל מה שהרב לייבל מנסה לעשות זה דמיון ותמימות מצד אחד, ומצד שני גם קצת חוסר אחריות כי הוא באופן מובהק פונה גם לכאלו שאמורים ורוצים ללמוד תורה במתכונת מלאה, ועוד תראה שעוד כמה שנים זה יתנפץ לו בפנים והוא יווכח ששוב הצבא לא קיים שום דבר מההבטחות.
אודה להסבר ברשותכם
"הצבא אינו עומד בסיכומים, ראה ערך שחר כחול ונח"ל חרדי"
בנוגע לשחר כחול, הרב ראב"ד שייסד את התוכנית הגיע לסיכומית ברורים עם הצבא לגבי שירות נשים ועוד, ובג"צ פשוט חייב את הצבא להכניס נשים באופן שוויוני לתוכניות וחרדים שבאו לשם פשוט מצאו שרומו.
בנוגע לנחל החרדי באו עדויות קשות, כיצד אמנם בבסיס עצמו אין נשים אבל הוא נמצא בתוך קומלפקס כללי כאשר מיד כשיוצאים משם נמצאים בתוך תערובת ופריצות גדולה. כמו כן, כל התוכניות בדרך כלל רק על שלב ראשוני לחייל שאינו מתקדם, מי שרוצה לעבור קורס קצינים וכדומה, יוצא והולך למקום מעורב לחלוטין, עכשיו לך תאמר לחייל תשאר תמיד טוראי פשוט… אינני מדבר על כך שהנח"ל כלל לא מרכיב בני ישיבה זה כבר נושא בפני עצמו.
אתם כותבים "כל זמן שאין לגיטימציה ללימוד תורה כל גיוס כזה פוגע בכל עולם הישיבות"
למה זה צריך לפגוע בעולם הישיבות?
וגם כשיגיעו לסידור עדיין מסתמן שלא יתנו אופציה לגיוס מי שאינו לומד
מהרב דוד בלוך הבנתי שבעקרון חוץ מזה שיש חברה נושרים בנח"ל החרדי אין עוד בעיה מהותית במקום ואם יתחילו לסנן את הנכנסים ע"י שהרבנים יתמכו בגיוס מי שאינו לומד אך חרדי רציני המצב שם ישתנה.
כאשר אנחנו בסיטואציה הזו שבמקום לתת את קולנו ברמה ובגאווה אנחנו מתחילים לתת כל מיני הצעות פשרה, הצד השני לא מבין את זה, הוא מפרש שיש אצלנו סוג של שבירה ושינוי תפיסה, הם לא מבינים שגם הרב שך כבר היה בעד שמי שלא לומד לא ישתמש בדיחוי וכו', הם רק רואים שאנחנו באים ונותנים, וזה נותן תיאבון לרסק את עולם התורה עוד ועוד. דומה הדבר להסכם שלום בין יהודים לערבים [להבדיל], לעולם לא יהיה נכון לבוא לפשרה תחת איום של טילים או בכל מצב לחץ ומצוקה אחר, כי זה רק מגביר תיאבון בצד השני, משא ומתן מנהלים מעמדה של לגיטימיות, רק כך תוכל להיות מדוייק. כשהצד השני יבין זאת ויאפשר זאת לפחות כמו שהיה עד לפני שנה, יהיה מקום להצעות כאלו כמו שהוזכרו.
ההסבר לאי גיוס הוא פשוט בתכלית ולא מובן כלל מה מקום יש להסתבך בזה.
צבא הוא חלק מהותי מהמדינה [בגדול, מכל מדינה], אמנם מוגדר רק כזרוע ביצועית, אבל כל אחד יודע שהוא הרבה מעבר לכך, לא בחינם כמעט כל מנהיגי המדינה בתקופות האחרונות [בערך ממלחמת יוה"כ, רבין, שמיר, נתניהו, ברק, שרון] היו בעלי רקע צבאי משמעותי, גם אחרים שהיו בעלי מעמד גבוה בשלטון היו בעלי רקע צבאי משמעותי [רמטכלי"ם, אלופים ועוד], אין צורך להכנס להיסטוריה כדי להבין כמה משמעותי הוא המעמד הצבאי ומה חלקו בשלטון, מסקנת הדברים היא שהצבא הוא חלק מהותי בשלטון הרבה מעבר להגדרה היבשה של זרוע ביצועית מלחמתית.
בקצרה, המדינה ובפרט מדינת ישראל היא חלק מהזהות הרעיונית של האזרחים, הרבה חילוניים מתייחסים למדינה כחלק מזהותם, ההסברים לכך ברורים חלקם מלמדים על שורש טוב וחלקם אולי ההיפך, אבל חושבני שהמתבונן בעין פקוחה וביושר יודה שזו המציאות.
בכלל כל אדם יהיה מי שיהיה [גם כופר שלדעתו הכל גשמיות גמורה] מוכרח להיות בעל זהות כלומר מוכרח שתהיה לחייו משמעות רוחנית, הזהות הרעיונית היא בדרך כלל הבסיס לכך.
איסור גמור להתחבר עם הרשעים, אין בזה ספק כלל, המובן רשעים לענין זה אינו דוקא מי שמוגדר כמומר וכיוצא [כאחאב] אלא גם תינוקות שנשבו כאשר הם בעלי מעמד עצמי ואינם רוצים לקבל את דעתך וללמוד את שהחסירו הרי החיבור עימם אסור, החיבור אסור מפני הקלקול שכרוך בו, מפני הלגיטימיות לחילוניות, ואפילו מפני השפעה רעיונית קלה, הרי אפילו להרחיק משכנים רעים נצטוינו לא כ"ש על כך [את הנזק הרעיוני שיוצר החיבור עימם אפשר לראות לא מעט בהרבה מרבדי החברה הדת"ל, שאפילו בטובים שבהם יש שיבושי דיעות רבים ויסודיים, ואין כאן המקום להאריך] .
אי אפשר להיות חלק אמיתי בצבא ולא להתחבר ברמה זו או אחרת עימם, עם רעיונותיהם [אפילו הטובים שבהם שיסודם לא מרוח התורה ונטיות זרות זרועות בהם לרוב, ואין צורך להאריך למרות שיש הרבה מה להאריך בנקודה זו], הצבא הוא המחבר ביותר בין האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית.
יש בזה איסור גמור.
הסיבה שחכמי ישראל מאז קום המדינה לא נקטו בטעם זה היא רק [כפי הנראה] שצריך לומר דבר הנשמע [וגם אותו קשה לרוב החילוניים לקבל], והרי סוף סוף הסברם הוא אמת לאמיתה, דודאי הכרח גמור ללומדי תורה בכל זמן וגם בזמן מלחמה, ולא רק, שהרי לומדי התורה הם הבסיס לכל המציאות הרוחנית בישראל ועוד הרבה מעבר לכך, וכיון שענין זה מובן לרבים יותר ונכנס לליבם כאומר שאין אנחנו נגדכם וכו' לכן נקטו בטעם זה, וחכמתם נפלאה מאד [ואין ספק כי רוח עליון בפיהם] כי דבריהם נתקבלו לכל הפחות אצל חלק מעם ישראל והענין התקבע במידה מסויימת.
זו הנקודה הבסיסית.
שנית לעצם הטענה של אי שויון בנטל, הרי אי אפשר לבוא בטענה לציבור מסויים, תשתתפו בנטל לפי התנאים שלנו, אנחנו המפקדים וכו' [ראה ערך הדת"ל, עופר וינטר ועוד] אנחנו נחליט [הן ברמה הצבאית מבצעית הן ברמה המדינית] ואנחנו נשלוט ואין מי יאמר לנו מה תעשו [וכמובן החלטותיהם שלא עפ"י רוח התורה גם במקום שאינם בניגוד גמור לתורה], לכל היותר אפשר לדרוש שגם אתם תקימו כח צבאי ותגנו על חלק מסויים לפי דתכם והשקפת עולמכם. צריך להדגיש לא מדובר על קפריזה או סתם החלטה שרירותית שלא לשרת יחד עימם, מדובר על דת של ציבור שלם שחי כך מאז ומעולם, ונותן על כך את כל מה שיש לו, אי אפשר לחייב שום אדם במצב זה לשנות את תפיסתו משום טענת השוויון בנטל, לכל היותר הטענה כנ"ל, וזה כמובן לא בא בחשבון מצידם [אגב בטוחני שהרבה חרדים היו שמחים לחלוקה לשתי מלכויות מלכות ישראל ומלכות מחללי התורה. חושבני שזו דעת רוב החרדים או אולי כולם (חוץ מבעלי דיעות כוזבות) הסיבה להימנעות מכך מלבד שאף אחד לא יסכים לכך, היא האחריות כלפי החלק המסורתי ועוד].
עוד נקודה חשובה מאד, הרי אם פוקדים על קצין להכנס עם חלק מחייליו לבנין שיש בו חשש למחבל וכיוצא כדי לסכל, וישנה אפשרות להמנע מכניסה ופשוט להפציץ הכל ולא לסכן אף חייל, אבל הם ברשעותם ועיוות שכלם מתחשבים בדעת הפצרי"ת והמשפטנים שנמצאים בכל מקום [שללא ספק רבים מהם שונאי עם ישראל במובן היהודי], שלפי דעתם יש להתחשב עם כך שיש חפים מפשע ואסור לסכנם וכל שכן שלא לפגוע בהם בוודאות, גם במחיר סיכון החיילים היהודים, דבר זה הוא איסור גמור ועל הקצין לסרב פקודה, בפשטות החיוב על כך הוא יהרג ואל יעבור שלכל הפחות הוא אביזרייהו דרציחה ואפשר שיותר מכך, האם מותר להכנס לצבא כזה? יש כמובן הרבה מה להאריך בנקודה זו מכמה זויות אבל כתבתי רק חומר קטן למחשבה.
עוד הרבה יש להאריך בענינים האלה אבל הענין כשלעצמו פשוט בתכלית הפשטות, גם אם לא מומלץ להסביר ענין זה לחילוניים כל שאינם בעלי יושרה אינטלקטואלית ראויה, אבל עדיין לבני הציבור החרדי שמתקשה בהבנת הענין איני רואה סיבה שלא להסבירם דברים פשוטים ויסודיים אלו.
השאר תגובה