לתרומות לחץ כאן

חשש תקרובת ע"ז בשופרות ממרוקו

שאלה:

אני נבוך בעניין מה ששמעתי במשך השנה האחרונה שיש ערעור נגד השופרות המיובאים ממרוקו שיש בהם חשש תקרובת ע"ז. קניתי שופר עם השגחה מהודרת לפני שנתיים ודיברתי עם המוכר שהסביר שאף אחד מהרבנים לא מקבל טענה זו. מאידך ראיתי היום באחד העלונים החשובים שיש בזה חשש גדול.
האם יש לחוש לזה עכ"פ למדקדקים במצוות
והאם ידוע לכם איפה אפשר להשיג שופר שאין בו חשש זו
אני מצרף מה שידוע לי בעניין
תודה רבה

הדיון הוא על פי מה דאיתא בשולחן ערוך יורה דעה סימן ד סעיף ז ז"ל: ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט, אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א, (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חקותיהם, אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן, (הואיל ומקפידים על כך). (רשב"א סימן שמ"ה). ובפרי מגדים משבצות זהב ס"ק ז ז"ל: כתב הט"ז דהוה זה מחשב וזה עובד לא אמרינן גם חשש הרואים ליכא דאימור מקום איתרמי ליה ולפי זה היכא דהישמעאלים גופייהו שוחטין כך אסורה בהנאה אמנם הפרי תואר כתב דחוק שלהם הוא אדרבה לשם השם שהשכינה במזרח אלא משום בחוקותיהם לא תלכו יש לגעור במי שעושה כן אמנם הרשב"א גופא כתב הטעם דזה מחשב וזה עובד לא אמרינן כו'
והטענה הוא שלטענתם השופרות ממרוקו הם מ"חג הקרבן" של המוסלמים ולהפרמ"ג ע"פ הרשב"א יהיה אסור
ואע"פ דלכאורה הישמעאלים אינם עובדי ע"ז מציינים לחידושי הר"ן סנהדרין סא: ע"ש
הנה כמה קישורים:
קישור א
https://www.dirshu.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%9f-%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%95-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%93-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-69/
קישור ב
https://www.dirshu.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%93-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-49/
קישור ג
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A2-%D7%96-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA.50524/
ובתשובה מהרב אטיק המובא שם

תשובה:

שלום וברכה

התקבלה הלכה כדבר פשוט כשיטת הרמב"ם שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה, ורבים תמהו על דברי הר"ן הללו, ויש שסברו שלא הכירם מקרוב, עכ"פ לא חששו לדבריו. והעובדות מוכיחות שאינם עובדי עבודה זרה היום כלל [יש שכתבו שכוונתו לעלוואים שיש אצלם משהו של ע"ז, אבל זה לא שייך לרוב ככל המוסלמים], ואת הכבשים ודאי אינם שוחטים כקרבן, אלא מנהגם לשחוט בהמה זכר לאיל בעקידת יצחק [ישמעאל לפי סילופם]. כמו כן נראה לי רחוק מאוד לומר שהשופרות הם דוקא מאותה שחיטה, הם שוחטים כל השנה ואוכלים כל הזמן בשר כבש.

ולגבי כיוון עמידתם נראה לי שיש טעות בהבנת דברי הפרי מגדים, ודאי שהנושא הוא רק חוקות הגויים ולא עבודה זרה, אלא שכוונתו שכשם שמצינו לענין עבודה זרה שזה מחשב וזה שוחט מותר, כך גם לגבי חוקות העמים, אף שהם מחייבים את היהודים לצדד פניהם אין לחוש כיון שהשוחט עצמו אין כוונתו לכך.

אינני רואה כל חשש בענין.

מה שכן, התפרסם רבות שחייבים פיקוח מאוד משמעותי על השופרות כי מצוי שם דיבוקים של שופרות מחוררים הפסולים לתקיעה.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. כל הדיון הזה מדבר אך ורק על עובדי ע"ז, ובזה גזרו על שחיטה למטרה צדדית כרפואה – אטו שחיטת לעבודת האליל
    וכשכל הבסיס חסר, אין כלל ע"ז, כהישמעאלים דידן – אין שום מקום לגזירות אלו
    ואין נפ"מ האם הרשב"א רק השיב לשאלת השואל, או שבמקומו היה שמץ ע"ז אצל הישמעאלים, או שלא הכיר אותם מקרוב – אצלנו הם אינם עובדי ע"ז, וממילא אין שום מקום לאסור בשחיטה כחוקותיהם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל