שאלה:
האם מותר לי למכור דברים האסורים באכילה כאשר אני עובד עם שותף גוי והרווחים מדברים אלו הולכים אליו כמו חנות בשבת?
אודה למקורות
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה הכללים דומים, רק שכמו בשבת יש עדיין איסור של מראית העין שיש קושי לפתור אותו, צריך לא רק חוזה ברור שמפריד בין רווחי הבשר הכשר לטרף, אלא גם שהדבר יהיה ידוע לכל הקונים והעוברים ושבים שם… כמו כן יש בעיה טכנית בחלוקת הרווחים, כי למעשה במסעדה כזו נראה שכמעט כל האוכל טרף, גם מה שבושל בכלים טרפים אסור באכילה, בעצם נשאר אולי הסלט ירקות… כך שיש כאן הערמה ברורה.
כמו כן יש אחרונים שכתבו שלא חילוק חכמים ויש לאסור שותפות זאת בכל מקרה, ולא חילקו חכמים בתקנתם.
מקורות:
באחרונים יו"ד סי' קיז נחלקו אם האסור למכור מאכלות אסורות הוא דאורייתא או דרבנן, ובגליון מהרש"א (על השו"ע שם ס"א) כתב, שאף ליתן מעות לנכרי שיתעסק בהם בשותפות יש לאסור בין לט"ז שהוא מהתורה בין להש"ך שהוא מחשש שמא יבוא לאכול, שאף לדבריו יש לאסור משום שלא פלוג רבנן, עכ"ד.
בשו"ת שאילת ישורון (סי' יז) דן בשאלה זו, ונשאר בצ"ע באופן שהנכרי מתעסק לבדו והיהודי שותף רק ברווחים ומוכר בנפרד את המאכלים הכשרים, וכתב שם שאף שיש צד היתר מכל מקום צ"ע למעשה.
