שאלה:
חולה קשישה עם אלצהיימר, לא עצמאית אבל רוצה לקום כל הזמן, שהעובדת זרה נסעה לחו"ל, האם מותר להפעיל בשבת את המיטה החשמלית? וגם את מתקן ההרמה של הכסא שלה? אי אפשר להרים אותה בידים.
תשובה:
שלום וברכה
בשעת הדחק גדול שאין לכם גוי כרגע, ומדובר בפעולה הנדרשת הרבה פעמים ולא ניתן לקרוא לגוי כל הזמן, ניתן לסמוך ולהקל לעשות על ידי שינוי כמו השיטה השלישית בשו"ע בסי' שכח יז שהיא העיקר להלכה, אבל רק בשעת הדחק זו, כיון שבעיקרון אנחנו חוששים לדעות שפעולה חשמלית היא איסור תורה, אבל כיון שיש שחולקים ובכל זאת מדובר בשינוי, ויש שמתירים גם במלאכה דאורייתא אף שאינו להלכה, יש לצרף להתיר בשעת הדחק זו. אבל כמובן מה שלא חייבים והיא לא דורשת אין לעשות.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף יז:
חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה, הגה: או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי (המגיד פ"ב), אומרים לא"י לעשות לו רפואה אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאורייתא, אפילו יש בו סכנת אבר; ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים, יש מתירים אפילו אין בו סכנת אבר; ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין; ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי, ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי; ויש אומרים אפי' יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהוא נסמך למלאכה דאורייתא, ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפילו אין בו סכנת אבר; ודברי הסברא השלישית נראין. הגה: מותר לומר לא"י לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול, דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (ר' ירוחם ני"ב ח"ט ורמב"ן ורשב"א). וכל שאסור לעשות ע"י ישראל, אפי' ע"י החולה בעצמו אסור; אבל כשעושה לו הא"י מותר לחולה לסייעו קצת, דמסייע אין בו ממש. (ב"י גמ' ביצה דף כ"ב).
