שאלה:
המשנ"ב סי' תקנ"א ס"ק ס"ג כתב שאם נפל בשר לתוך תבשיל צריך שיהיה שישים נגד הבשר ואם אין שישים בתבשיל נגד הבשר אסור לאכול מהתבשיל ואני לא מבין וכי מדובר כאן בדיני או"ה שצריך שישים והרי אין איסור לאכול בשר בימים אלה אלא משום שמחה שאין שמחה אלא בבשר ויין ומה זה שייך אם יש שישים והרי אפילו אם התבשיל קיבל טעם מהבשר מניין לנו להוסיף על מה שגזרו חז"ל?
תשובה:
שלום וברכה
עד כמה שנהגו להמנע גם מתבשיל שהתבשל עם בשר מחמת טעמו וחשיבותו של הבשר וכמבואר שם, ממילא נהגו לאסור זאת בנותן טעם.
שבת שלום.
באמת במחילה רבה מכת"ר היכן מצינו שחז"ל אסרו אף בנותן טעם היעלה על הדעת שנאסור לפי זה גם נקנקיות פרווה בטעם בשר והמבורגר צמחי בטעם בשר ואולי גם בשר מתורבת ( בלי להיכנס לשאלת הכשרות אם דינו כפרווה או בשרי) וכל כיו"ב ?
תמהני על הדמיון שמצאת בין הדוגמאות הללו לנדון דידן.
למה לא אם אתה אומר שאסרו גם בנותן טעם אז מה ההבדל? אדרבה תורה וללמוד אני צריך אשמח אם תוכלו להשיב תשובה עניינית.
תודה.
חזיר או שאר חיה טמאה שהתערבב במאכל צריך ביטול בשישים, שניצל מהצומח בטעם חיה טמאה מותר לכתחילה באכילה גם בסעודת יום טוב של ראש השנה. כלומר נותן טעם זה דוקא כאשר יש טעם של מה שאסרו, לא כשיש טעם צמחי דומה שאינו בכלל האיסור.
השאר תגובה