שאלה:
שלום וברכה,
יש לי חברים (אם אפשר לקרוא להם ככה), שאני והם מכירים כבר שנים, אך מדי פעם יש להם מנהג רע להעליב אותי, ולא העלבות סרק, אלא מילים חדות כתער שחותכות עד עמקיי נשמתי, ברמה שאני ממש צריך כמה שעות לעכל את מה שנאמר.
לרוב אני שותק, גם כי אני באמת לא יודע מה להגיב, וגם כי שמעתי רבנים שאומרים שמי שמוחל על כבודו מוחלים לו מן השמיים ושסייג לחוכמה שתיקה וכדומה.
אך מצד שני אני חשבתי שאולי כדאי לי להגיב, בשביל שהשתיקה שלי לא תוביל לשנאה, ולהגיד להם את שעל ליבי.
אך מצד שלישי אני באמת לא יודע מה להגיד, ואני לא רוצה שזה יהפוך את היחסים למביכים.
מה לעשות?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה ידידי
קשה לי לייעץ לך כיון ששאלתך מאוד כללית ואני לא נמצא בתוך הסיטואציה כדי להבינה אל נכון. יכול להיות שבאמת הסגנון שלהם פוגעני, ויש כאלו, שלא בכוונה להרע, אלא חושבים שזה סוג של הומר כזה… ואז כדאי לומר להם בעדינות שזה פוגע בך. אין צורך להתבייש. במקרים נדירים אבל זה קיים, יש אנשים כוחניים שמזהים חולשה אצל מישהו והם פוגעים [לא במודע ממש אבל זה באופי שלהם] כסוג של שליטה וכוחניות, ואז כדאי להתרחק, ככל שאין לך יכולת לשנות את עורך ולהיות חזק יותר מולם [דבר שאתה צריך לעשות אבל בהנחייה ובצורה מאוד נכונה, העצמה אישית בלי ספק חשובה לך ונדרשת מאוד, ותתיעץ על כך עם אנשם בסביבתך]. וכאן אני מגיע לאפשרות השלישית שהיא הכי סבירה בעיני, והיא שיש לך סוג של רגישות יתר, כלומר הם אומרים דברים שדי מקובלים בין בני נוער צעירים [זה לא בסדר ולא יםה ולא יהודי אבל זה קיים], בדרך כלל כולם לוקחים את זה ברוח טובה ובצחוק, אבל אתה רגיש יותר ולא מסוגל לכך, שוב זה מצריך העצמה אישית ובמקביל אתה יכול למצוא חברים עדינים יותר.
בשורות טובות וחיים טובים שמחים ומלאים כל טוב.