שאלה:
לכבוד הרב שליט"א
מעשה שהיה בכלה אמרה למורה שלה שנבעלה לכשר, (היא משודכת לכהן) ואינה רוצה להודיע לחתן כי ברור לה שהוא יעזוב את השידוך.
יש בזה שאלה של כבוד הבריות, והנה ראיתי שיש אומרים לכאן ויש אומרים לכאן, הגריש"א ז"ל החמיר בזה בקובץ תשובות. יש בזה נידון של חיי אישות בלי כתובה כי אינו מחויב לה כתובה ומצד שני טען הגרי"י פישר ז"ל שכיון שאין ידוע לו עדיין יש לומר שאינו קל בעיניו להוציאה. ויש לדון גם מצד לא תונו מכיון שהוא מקפיד או דילמא כיון שלא יודע לו לעולם, אולי אינה מחוייבת להודיע.
ואף אם מוטל עליה להודיע אם אינה רוצה האם המורה חייבת להשתדל בזה, או שאפשר לומר מכיון שאין כאן ב' עדים אינה מחויבת להודיע.
תשובה:
שלום רב,
אכן, כבר דנו בזה הפוסקים האם אישה צריכה להודיע בכה"ג או לא. גם ר' יצחק אלחנן צידד לומר שאין בעיה בכתובה. וכבר כתבנו על זה כמה תשובות באתר כאן. הלכה למעשה לכאו' אין מנוס מלספר לו משום שיש גם צד ספק בקידושין. גם הגר"י גרוסמן זצ"ל ששאל את הגריש"א ורצה להוכיח מתוס' ביבמות נח שאולי מום שלא יתגלה אינו מקח טעות, קיבל הלכה למעשה את פסק הדין של הרב אלישיב. במקרים כאלה, יש שאומרים לכלה לגלות ממש סמוך לחתונה ואז כמעט ברור שלא יתבטל השידוך בעקבות זה. ואם מגלים ברור שאין בעיה שיהיה כתובה רגילה כי החתן מסכים.
לגבי השאלה האם המורה צריכה לומר או לפעול. האמת היא שבשו"ת רב פעלים ח"ג סי' א' כאשר הוא מדבר על זה מדובר שם גם שא' מקרובי הכלה שידע שהיא לא בתולה ליבו נקפו לאחר הנישואין שלא סיפרו לחתן, ושאל האם הוא מחוייב לספר לו, ושם כמדומני צידד לומר שאינו מחוייב. אבל בהחלט עליה לומר לה שיש בעיה ושתשאל רק מה לעשות או לקבל את הנ"ל. ברור שאינה מחוייבת לחטט בשיחות ביניהם אם אכן כך היה או לא.
