אהבת הקב"ה לישראל

שאלה:

1.כתוב בהושע פרק ט פסוק טו "לא אוסף אהבתם" האם מאז הקב"ה לא אוהב אותנו? הרי נחשבים בנים אפילו שחוטאים, וכי יש אב שאינו אוהב את בנו?
2. כתוב בעמוס פרק ח פסוק ז "נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם (הרעים)", הרי כתוב בתנ"ך בשאר מקומות (אני לא זוכר כעת אבל נראה לי שזכור לי כך) שהקב"ה ישכח מעשיהם הרעים של ישראל .

תשובה:

שלום וברכה

ברד"ק ובמלבי"ם שם מבואר, שהכוונה בזה שכל עוד יהיו שריהם ומנהיגיהם של ישראל רשעים, לא יזכו לאהבת ה', כיון שבהכרח ימשיכו למרוד בו. אבל כאשר יש גדולי תורה ועם ישראל הולך אחרי הוראותיהם ומשתדל לעשות את הטוב והישר בעיני ה', ודאי יזכו לאהבת ה'.

לכן, מה שמבואר בעמוס ומקורות רבים נוספים, שהחטא לעולם אינו שורשי בנשמות ישראל, ואם רק יפתחו פתח תשובה, רק יעזבו את אלוהי הנכר ואת המנהיגים המשחיתים שבהם, מיד יזכו לאהבת ה' שתעטוף אותם.

דודי זקני הגרח"י גולדויכט זצ"ל ר"י כרם ביבנה היה מרבה להביא על כך את הפסוק "אם תשכח אשה עולה מרחם בן בטנה, גם אלה תשכחה ואנוכי לא אשכחך", שדרשו חז"ל, שמא לא תשכח לי מעשה העגל – גם אלה תשכחנה, אם יש שכחה לפני כסא כבודך, שמא תשכח לי מעמד הר סיני – ואנוכי לא אשכחך. עד כאן, ולכאורה הדברים תמוהים, וכי משוא פנים יש לפניו?! מדוע העבירות נשכחות והמצוות אין בהן שכחה? והסוד לביאור הענין טמון בלשון הפסוק: כאשר מדברים על חטאים, לעולם הם לא שורשיים באדם, ולכן מדברים על המעשים בלבד, "גם אלה [המעשים] תשכחנה", אבל כאשר מדברים על המצוות, הן שורשיים בנפש, דיבור עליהם הוא ביחס לישראל עצמם, "ואנוכי לא אשכחך [לא אשכח את ישראל]", ולכן מובן, שכיון שהם שורשיים ומהווים את מהותם של ישראל עצמם, מובטחים אנו "ואנוכי לא אשכחך". אלו היו דבריו.

שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.