שאלה:
לאשכנזי שאסור לספר במשך הג' שבועות האם האיסור בגדר נדר דאורייתא כמו שמצינו מה שכתב החכמת אדם לגבי המתנה של ו' שעות בין בשר לחלב? הנה, הנ"מ לכאורה בציור למי שנזכר באמצע סיפורו, דאם האסור בגדר דארייתא אז קימ"ל "דאין עצה נגד ה' " לגבי כבוד הבריות ויצטרך להניחו?
תשובה:
לכאורה הערתך מענינת ונכונה, בפוסקים דנו שאכן יש בכך נדר, ולא ברור שאפילו מועילה לו התרה כיון שהוא מנהגי אבות.
מקורות:
בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת סו"ס סו) דן בכעין זה, אם ניתן להתיר מנהג שנתיסד מדורות עברו בדברים התלויים בפלוגתא דרבוותא, והשיב, שהואיל ויש לחוש שמא התקבל מנהג זה בתחילה משום שבית הדין שבאותו מקום הכריעו לדינא כשיטה המחמירה, אין הבנים רשאים לבטל מנהגם, משום דקי"ל דאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אא"כ הוא גדול כמותו בחכמה ובמנין [וע"ע מש"כ בזה בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קז, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמט, ובס' סמיכה לחיים להגר"ח פלאג'י יו"ד סי' ה].
החת"ם סובר שמנהגי אבילות בג' שבועות נלמד מדיני דאורייתה! עיין למטה.
לא הבנתי דבריך.
השאר תגובה