שאלה:
שלום וברכה
שמעתי מצדיק שיש סגולה לזיווג לקרוא כל יום את קרבנות הנשיאים.
אבל אולי זה יהיה בעייתי, כי נזכרתי בגמ' שאומרת "והרי אסור להתרפאות בדברי תורה? להגן שאני".
אז אולי זה נקרא שאני משתמש בפס' לצורך עצמי (רפואה זה לאו דוקא להבנתי)? בדומה למה שכתב הרמב"ם בביקורת בהל' מזוזה (ה,ד) על אלו שמשתמשים בתורה להנאת עצמן
אשמח להסבר, תודה רבה
תשובה:
לכאורה אכן יש בכך חשש, אלא אם כן הדבר לא נעשה כסגולה ספציפית אלא לימוד ייעודי שענינו לעורר רחמי שמים והעיקר הוא התפילה שלאחריו.
תזכה לזיווג טוב והגון בקרוב, אשה יראת ה' בעל מידות טובות מוצלחת ומבורכת!
מקורות:
שלום וברכה
מקור דבריך בגמרא במסכת שבועות דף טו, ואכן, כדברי הגמרא כך גם פסק הרמב"ם (פי"א מהלכות עבודה זרה הי"ב): "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, המניח ספר תורה או תפלין על הקטן בשביל שישן, לא די להן שהן בכלל חברים ומנחשים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה. שהן עושין דברי תורה רפאות גוף, ואינן אלא רפאות נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך. אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתהלים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ונזקים הרי זה מותר". כלומר, לחולה אסור. אולם ראה בדברי המהרש"א בעירובין (נד) לגבי הגמרא החש בראשו יעסוק בראשו רואים שמותר להשתמש בדברי תורה לצורך מחלתו. שביאר שהכוונה היא ע"י העיסוק בתורה המחלה לא תחמיר. וכך כנראה הכוונה בתפילות ובתהילים שאנו נוהגים מקדמת דנא לומר בשעה שיש חולים – שלא יחמיר והמצב ויסכן את החולה במיתה.
עוד ראיתי שציין מו"ר הגר"א וייס שליט"א בתשובה שבמקום סכנה לכו"ע אין חשש ומותר להתפלל עליהם. ובנוסף ציין לדברי רבינו יונה עמ"ס ברכות (ג' ע"א מדפי הרי"ף) שכתב לבאר למה הקשו בגמ' על ר' יהושע בן לוי שאמר שיר של פגעים לפני שינתו ממה דאסור להתרפאות בד"ת ולא הקשו כן במה דאמר ריב"ל דמצוה לקרוא קר"ש על מטתו, "מפני שאלה הפסוקים אינו אומר אותן לעולם לשם חובה והם של שמירה ונראה כמו שמתרפא בדברי תורה אבל בקר"ש שדרך הוא לאמרו לשם חובה אינו נראה כמתרפא בדברי תורה". ומדבריו נראה שאיסור זה תלוי בכעין מראית עין, דכל שנראה כמתרפא בד"ת אסור, וכל שאינו נראה כמתרפא בד"ת אין בזה קפידא, ומותר. ולשיטתו נראה שאין כל חשש איסור באמירת תהלים לרפואת החולה כיון שרגילים אנו לומר תהלים תדיר.
ולדעתי הביאור הנכון ביותר, וכך אני רואה את הדברים כשאני מתפלל על חולים, שאמירת התהילים אינה לסגולה לחולה, ואינה תפילה על החולה, אלא היא נאמרת לעורר רחמי שמים, ועל ידי אותם רחמי שמים שמתעוררים עלינו בזכות עשייה זו, תתקבל התפילה שאנחנו מתפללים אחר כך. באותה מידה אדם יכול לעשות חסד ולזכות על ידי זה שתתקבל יותר תפילתו.
