מתנות לאביונים לחץ כאן

חובת ההשתדלות לפרנסה לצייר בעידן הבינה המלאכותית

שאלה:

שלום רב,

כידוע, הבינה המלאכותית -AI- פרצה לעולמינו בשנה האחרונה, והיא משתכללת מרגע לרגע, והסוף אינו ידוע.
התחום הראשון שהתייתר הוא תחום הציור. אמנם לא לחלוטין, אבל ב-90%, הציירים יכולים להניח את המכחול, וללכת לאבטח קניונים. הם מיותרים לחלוטין! הבינה מציירת טוב יותר מהם, ובעיקר, ללא עלות כלל!

מה דעת תורה בנושא בעניין ההשתדלות?
צייר ששנים התפרנס מציוריו, וראה ברכה בעמלו, האם הוא צריך לחשוש מזה או לא? צדדי הספק: מצד אחד, פרנסה מן השמים, ואת הקב"ה לא מעניין אם יש בינה או אין, הוא יכול לפרנס את כולנו בכל מצב. ומצד שני, יש חובת השתדלות, ומכיון שתחום הציור כבר אבד [כמעט… אוטוטו] מן העולם, ואף אחד לא ישלם לצייר על ציור שאפשר לעשות בחצי רגע בבינה ובחינם, אזי מבחינת הצייר הוא לא מקיים את חובת ההשתדלות, שהיא לעבוד ולהביא פרנסה. ומצד שלישי, אם נניח הצייר התרגל לעצמאיות, והוא מאייר בסטודיו שלו, ומתפרנס בסכומים גבוהים, מה בעצם דרוש ממנו? ללכת ולעבוד בשכר מינימום? לנקות מחסנים? [הרי אין לו מקצוע ביד חוץ מציור, שממנו הוא התפרנס עד עכשיו].

אציין: אנו שואל את השאלה בעיקר עבורי, בתור אחד שרגיל להפריש חומש מהכנסותיו, ומחזיק בהם אברכים לומדי תורה. האם מצופה ממנו לעשות משהו, או שהוא מעל הטבע בנידון?

נקודה נוספת לציון: לכאו' כבר מורגשת הירידה בהכנסות.

תודה גדולה.
נשמח שתאירו את עיננו בנידון המורכב הזה שנפל לפתחינו בבום.

תשובה:

שלום וברכה ידידי היקר

ברכותי שתצליח לפרנס את ביתך בשמחה ובהצלחה גדולה, ואני פחות פסימי ממך בענין, כי בסופו של דבר מי שבאמת מבין באומנות ומעוניין בכך, רוצה ציור אמיתי ולא ממוחשב, אפילו שהתוצאה דומה.

ולשאלתך, חז"ל אמרו "האומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה". כלומר, אם היום זה עובד ומתפרנסים והכל טוב, אין לדאוג מה יהיה בעוד זמן! אם תהיה בעיה בהמשך הקב"ה בעזרתו יפתח אפיקים חדשים. כרגע יש אפיק פרנסה מסודר וטוב שאתה אוהב ורואה בו ברכה, די בכך.

עלה והצלח וראה ברכה בעמלך הרוחני והגשמי כאחד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ייש"כ על התשובה.

    אכן, האומר מה אוכל למחר הרי הוא מקטני אמנה. השאלה היא איך זה מסתדר, והאם זה לא מתנגש עם חובת ההשתדלות.
    ואסביר: הרי חובת ההשתדלות טומנת בתוכה לא רק את ההשתדלות עבור הרגע הנוכחי, אלא גם את העתיד. כלומר, חובת ההשתדלות מחייבת את האדם -בין היתר- גם ללמוד מקצוע בכדי שממנו הוא יוכל להתפרנס בעתיד, ואותו אחד שלומד מקצוע, פשוט שאינו נכלל בכלל קטני אמנה, היות שאינו אומר מה אוכל למחר – שזה ביטוי של "דאגה" ש"לא יהיה לי מה לאכול" – אלא הוא ממלא את מחויבותו כלפי חובת השתדלות, ולומד מקצוע שממנו הוא יוכל להתפרנס.
    ולכן, בשאלתי כאן אינני "דואג" מה אוכל מחר, וזה פשוט וברור שהקב"ה זן ומפרנס לכל, וכמו שכתבתי גם בשאלה שלהקב"ה לא משנה אם יש בינה או אין בינה, אלא אני שואל מה לעשות בנוגע לחובת ההשתדלות, האם צריך לעשות משהו בנידון או לא, כי לכאו' כבר מורגשת הירידה בהכנסות, וזה מדרון חלקלק. כך שאם יום אחד התחום הציור יהיה מיותר לחלוטין, האם אוכל לשבת רגל על רגל ולומר אני פטור מחובת השתדלות, והכסף יצנח לי מן השמים?
    זו השאלה. בנוגע לחובת ההשתדלות, ולא כדאגה מי יפרנס אותי מחר. חלילה.

    אגב, לגבי הפיסקה הראשונה: רוב העולם אינו מבין באמנות, ברמה שישלמו לצייר סכומים גבוהים, כשאפשר לקבל בחינם. ובפרט גם שאפשר להשיג ציורים דיי אמנותיים גם בבינה. וכאמור לעיל, זה משתכלל מרגע לרגע. ובכל אופן, אני מתפרנס מכלל עמך בית ישראל, מבינים ושאינם מבינים כאחד.

    אציין, [אם זה רלוונטי]: העיסוק בתחום הינו של אשתי. אני אברך יום שלם, שלא מתעסק במאום, חוץ מעסק התוה"ק.

    ייש"כ.

  2. חובת ההשתדלות היא לעסוק בפרנסה, כרגע יש עבודה מפרנסת, אלא שאתה עוסק בנבואות ובתרחישים, זה מעבר לחובת ההשתדלות.
    אין גם שום היגיון לנתק את אשתך עכשיו מכל מה שהיא אוהבת ויודעת, אלף דברים יכולים לקרות, והזדמנויות יכולות להפתח דוקא בתחום שלה, אם זה בהוראת ציור כתחביב או כל בדר אחר.
    הנח לה כרגע. בהצלחה רבה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל