שאלה:
שלום לכבוד הרב,
1,האם חלב שמור מבטל בס' חלב סתם?
2, מה הדין, בליל שבת, אם החשמל קפץ, והחמין שמיועד לאכילה ליום שבת, מונח על הפלטה, וגוי נמצא בבית, האם יש למחות ולמנוע מהגוי להחזיר את החשמל?
בברכה ותודה
תשובה:
שלום וברכה
חלב נכרי בטל בשישים כמו שאר מאכלות אסורות, אבל אין לבטלו לכתחילה שהרי אין מבטלין איסור לכתחילה.
אם הגוי גר איתכם בבית ובעצם הוא נהנה מהחשמל ועושה לצורך עצמו, אין צורך למנוע זאת ממנו. כל הבעיה היא כאשר הוא זאת עבורכם בלבד. אלא שכיון שהוא כעין משרת שלכם, אין לומר לו לעשות זאת, אלא צריך שיהיה ניכר שהוא עושה זאת מעצמו ולצרכו.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעו סעיף א – ג
סעיף א
א"י שהדליק את הנר בשביל ישראל, אסור לכל, אפי' למי שלא הודלק בשבילו. הגה: ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב, או שעשאו בקבלנות או בשכירות, דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת, אסור בכל ענין (הג"א פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת) אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל, אפי' אין בו סכנה, הגה: או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה (מרדכי פ"ק דשבת), מותר לכל ישראל להשתמש לאורו. וה"ה לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה. ויש אוסרים במדורה, משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו. הגה: מיהו אם עשה א"י בבית ישראל, מדעתו, אין הישראל צריך לצאת אף על פי שנהנה מן הנר או מן המדורה (טור).
סעיף ב
ישראל וא"י שהסיבו יחד והדליק א"י נר, אם רוב א"י, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל, או אפי' מחצה על מחצה, אסור. ואם יש הוכחה שלצורך א"י מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה, אף על פי שרוב ישראל, מותר. הגה: י"א דמותר לומר לא"י להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לא"י אפי' במלאכה גמורה במקום מצוה (ר"ן ס"פ ר"א דמילה בשם העיטור), שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לא"י להדליק נרות לצורך סעודה, בפרט בסעודת חתונה או מילה, ואין מוחה בידם. ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו וע"ל סי' ש"ז.
סעיף ג
אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר, אף על פי שגם הם צריכים לו אין זה לצורך הא"י, כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל. הגה: ומותר לומר לא"י לילך עמו ליטול נר דלוק כבר, הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבי ירוחם והגהות מרדכי פ"ק דשבת והגהות מיימוני פ"ו).
