ערכים אוניברסליים מקובלים על התורה? / לשבח גוי

שאלה:

מכובדיי , מספר שאלות שעלו אצלי שנתקשתי בהן: א) לעניין ע"ז בימינו — האם יש צד לומר שכל מי שמאמין בערך (Value) שהוא__זולת__ הקב"ה וקיום תורתו — יש בזה צד של ע"ז (שהרי הוא מעלה על נס_זולת_הקב"ה ) –הכוונה למישהו שיאמין בערכים אוניברסליים כמו :"שלום" ; "קדמה(לפעמים טכנולוגית") ; כסף ; וכו'… וכו'.. — ואף ע"פ שזה לא תואם את הע"ז בעת העתיקה וכנראה אין צד מפורש של "כרת" — מצד שני זה אפילו גרוע מע"ז , שהרי עבודה זרה מצד עצמה היא עסק מטופש שגם חלק מעובדיה ידעו ויכלו לנטוש , ואילו כאן חל סילוף במכלול הערכים בהם האדם תופס את הראוי ותכלית חייו ? או שמנגד אין פה צד ממש של ע"ז אלא דעות (כפי לשון הרמב"ם בהלכות דעות) — שזה יותר עניין לספרי המוסר ופחות לגדר הלכתי של ע"ז ? ב) לעניין לאו דלא תחנם :
אם מביעים קביעה לגבי גוי שהוא המלחין/מדען הכי חשוב או מוצלח — האם יש צד לעבור ע"כ? מחד , לפעמים אובייקטיבית אפשר לקבוע שאדם שאינו בן ברית הוא המוצלח ביותר בתחומו (כמו שיאן העולם בריצה ל100 מטר), ואפשר לומר שגם השפעה אפשר לאמוד , חלקית לפחות . מצד שני אם אני מביע את דעתי שמלחין — נניח מוצארט — הוא הכי טוב , או שלחניו הכי אהובים עליי — זה כבר יותר סובייקטיבי , והשאלה שלי אם זו עבירה לומר כך (אבל לעצמי מותר לשמור את דעותיי) . לפני שנים שאלתי רב שאמר לי בערך שכל עוד לא משתמע מדבריי שראוי ללכת בדרכיו , שהוא דוגמא (להבדיל — בדומה לאבותינו הקדושים וכל הצדיקים) — אין בזה בעיה . אודה לכם על דעתכם ;

ג) התקשיתי מאוד ברמב"ם המפורסם בהלכות תשובה לגבי החשבון של הקב"ה בנוגע לחישוב העוונות והזכויות והניכוי ( אף מצאתי פלוגתא בין הראשונים ומפרשי הרמב"ם — כיצד להבין את הגמרות ולהלום את דבריי הרמב"ם) : לכאורה , כשאדם עושה עבירה_מסויימת__וחוזר ושונה בה — הקב"ה לא נפרע ממנו (לא מבואר בדברי הרמב"ם באיזה סוג עבירה מדובר — הרי עבירה כגון חילול השם , אין מקיפין בחילול השם , וכן נראה לומר בעוד עבירות חמורות), אז רק בשלישית הוא מוחזק לאותה עבירה , ואז כשבאים לשקלל את מערך העבירות מול הזכויית (מתי — ביום המוות או בראש השנה, או בכל יום ?) השלישית מצטרפת לקודמות ואם נמצא שסה"כ העבירות עולה על מניין הזכויות (אבל די מוכרח מדבריי הרמב"ם באותו פרק שיש עבירה שהיא כנגד כמה זכויות ולהיפך — שאין זה שיקול חשבונאי גרידא) — אז דנים אותו על הכל . אני מתקשה בהבנות האלה ברמב"ם , אני סובר שמדובר בדברים די חלוקים ושבוודאי הם מצטרפים למכלול אחד — אלא שזה כבר "אין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות" כדברי הרמב"ם באותו פרק. ולכן אני בהרגשה שלא זכיתי להבין שיטתו. אני מודה לכל מאוד מראש על כל מענה, ואני תקווה שתואילו לענות לפחות על חלק משאולתיי במסגרת הזמן והיכולת.
כל טוב

תשובה:

שלום וברכה

1. אינני רואה כל בעיה להאמין בערכים מוסריים שונים שאינם סותרים לתורה. מאוד טבעי ומאוד הגיוני, ואגב התורה עצמה משתלבת בחיי המעשה ובמוסריות האנושית, פשוט צריך לדעת לתרגם נכון את מצוות התורה שבין אדם לחברו למושגים ולחיים העכשוויים המודרניים וזה בהחלט תפקיד שלנו. שלום בין אנשים זה בהחלט ערך תורני, קידמה טכנולוגית זה בהחלט בציווי הקב"ה "מילאו את הארץ וכבשוה" האמור בפרשת בראשית.

2. באופן כללי יש להמנע מלשבח גוי כדי שלא נמשך אחריהם, וענין זה הוא בכלל איסור לא תחנם, ראה בס’ החינוך מצוה תכה שכתב: הזהיר הקב”ה שלא לחמול על עכו”ם, ולא ליישר ולא ליפות ולספר בשבח וחן שום דבר ממה שמיוחד להם, שנאמר (דברים ז’ ב’) ולא תחנם. משרשי המצוה, כי הדיבור עושה רושם בלב האדם ולפעמים הדברים עושים רושם בלב כל כך עד שחייב עליהם מיתה בידי שמים. ואפילו המחשבה קובעת… ואם יקבע במחשבתו יעלה על שפת לשונו חן עכו”ם הוא נמשך אחריהם או הוא או בניו בשמעו אביו משבחם ויבא להתחבר עמהם, ואולי ילמוד ממעשיהם הרעים. ולכן נמנענו מתורתנו הקדושה ממצוא בעכו”ם תועלת וחן, הן במחשבה והן בדיבור והן במעשה, ושלא לתן להם מתנת חנם… וכן הננו נמנעים בכך מלהתחבר עמהם ומרדוף אחר אהבתם ומלהתערב עמהם וללמוד שום דבר מכל מעשיהם הרעים לעולם.

יתכן שכאשר מדובר בגוי שכבר לא חי מאות שנים ואנחנו לא מכירים אותו כלל דעותיו והשקפותיו אלא את נגינתו, אין בכך איסור.

3. לא הבנתי את שאלתך, נראה לי שניתחת נכון את בדרי הרמב"ם.