שאלה:
רציתי לדעת האם בעבר היו מקבלים גרים בקלות יותר ממה שעכשיו ,נגיד לפני שו"ע , אני שואל כי פלסטיני אמר לי שהיו גיורים המוניים ליהדות בעבר ואני מכיר שלא . האם הרב מכיר גמראות שאומרות להקשות עליהם ואיך מסבירים גיור המוני כמו בימי אסתר . הבנתי ממנו שזה רק במאות האחרונות שנהיה קשה להתגייר
תשובה:
בדיוק להיפך, הגמרא אומרת שבזמן שעם ישראל היה בתפארתו לא היו מקבלים גרים, ראה סוגיית הגמרא ביבמות כד ב שבימי דוד ושלמה לא קיבלו גרים מחשש שמא אין כוונתם בלב שלם ורק משום הצלחת ישראל הם רוצים להסתפח עליהם.
ההחמרה אז היתה הרבה יותר מהיום! היום בודקים רצינות, אז לא קיבלו כלל בלי שום ויתורים.
בכל מקרה יש חובה להבין, ההלכה בענין זה ברורה, קבלת מצוות מעכבת בחלות הגיור, הדבר לא נתון לשום ספק, והלואי והיו מחמירים היום די הצורך, העובדות כרגע הן שרוב הגרים מתבררים כלא שומרי מצוות ויש ספק גדול על חלות גרותם.
הרב אני שואל השאלה , אני רוצה לדייק , בתקופת אסתר לא קיבלו כמויות של יהודים ? כי נראה שכן .ןגם המלך יוחנן הןרקנוס הראשון גייר המוני אדןמים אחרי שכבש אותם וגם מלך כוזר והכןזרים במאה ה 8 .
אז מה עושים בפועל הם חיים בתוכנו? מה עם הבישול שלהם כגון שעובדת בתור מבשלת במעון וכו?
לגבי הורקנוס לא נתייחס כיון שלא פעל על פי הלכה, נושא הכוזרים לוט בערפל אם בכלל היה.
לגבי ימי אסתר זו השאלה האמיתית, ראשית בגמרא שם אכן מבואר שהגיור לא היה טוב ויש מחלוקת בגמרא אם חל אפילו בדיעבד, אמנם לא בגלל חוסר בקבלת מצוות הגמרא מבינה שקיבלו מצוות, אלא בגלל שבאו מחמת פחד ולא לשם שמים.
עוד אעתיק לך בענין זה מספר משנת הגר לרבי משה קליין שהיה בעריכתי:
בגמרא יבמות (כד ע"ב) שנינו: "תנו רבנן, אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קיבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה". ובתוס' שם (ד"ה לא בימי) הקשו, דבסוגיית הגמרא (שם עט ע"א) מבואר שלאחר מעשה הגבעונים בימי דוד נתווספו על ישראל מאה וחמישים אלף איש, הרי שנתגיירו בימיו נכרים רבים. ותירצו, שלא נתקבלו אותם גרים על ידי בית דין, אלא מעצמם באו, וכמו בימי מרדכי ואסתר שנאמר (אסתר ח יז) "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". וציינו, שיש ספרים שכתוב בהם בפירוש "לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה, אלא שנעשו גרים גרורים", והיינו שבית דין לא היו מקבלים אותם, ואכן לא נתגיירו כהלכה [אמנם לגבי ימי מרדכי ואסתר כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בס' מאמר אסתר (פ"ט), שהואיל והיו ישראל שבאותו הדור כפופים לאחשורוש, מותר היה להם לקבל גרים, או שמא היתה זו הוראת שעה].
באופן שונה כתב ליישב הרשב"א בחידושיו ליבמות שם, שאמנם לא נתקבלו על ידי בית דין מומחים, אלא על ידי בית דין של הדיוטות שלא היו מקפידים בכל פרטי הדינים בזה, ולאחר שנעשה הדבר חששו להם, שהרי גיור בפני בית דין של הדיוטות שפיר מהני, ואף שנתגיירו מחמת טעם וסיבה אין בכך כדי לבטל את הגיור למפרע, אלא רק שלא לקבלם לכתחילה
כלומר שאלתך נדונה כבר בראשונים ונאמרו עליה יישובים, לכן, יהיה איך שיהיה הלכה לא זזה ממקומה.
אינני יודע להשיב לגופו של אדם, אלא לגופו של גיור, חובה שיהיה מוקפד היטב בענין שמירת המצוות.
השאר תגובה