שאלה:
אני אזכה ליראות ולהיות בביאת המשיח?
תשובה:
אינני נביא… אני רק יודע שהובטחנו, שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
לכן וזו אולי העבודה הנפשית הכי קשה שיש לנו, וזה לא קל לאף אחד, אבל זו חובה שמי יתן וזנכה לקיימה כי זה באמת קשה לכל יהודי באשר הוא, אנחנו צריכים קצת לצאת מעצמנו, להפסיק לחשוב רק מה עובר עלינו, וקצת לחשוב על כלל ישראל ועל בית המקדש ועל תיקון העולם, ומחשבות כאלו נותנות לנו יותר רוממות רוח, יותר מבט מקיף ויותר פרופורציות על הקשיים שלנו.
שוחחתי פעם עם אדם גדול מאוד, והוא אמר לי שלפעמים הוא הולך לבקר קצת חולים בבתי חולים במחלקות קשות, ואז הוא מקבל קצת פרופורציה על הקשיים שלו עצמו. אז אם זה נכון לאנשים גדולים בודאי זה נכון לאנשים קטנים כמונו, כל יום לייחד כמה דקות להודייה, ואחר כך לייחד זמן לנושא החורבן וגלות השכינה, מה זה בית מקדש ומה אנחנו חסרים, ואז כבר הכל נראה אחרת. אנחנו חלק מעם שלם שנמצא בגלות רוחנית וגשמית כבר אלפיים שנה. זה כואב זה קשה אבל אם נשכיל להרגיש את זה קצת, זה גם נותן נוחם שאנחנו חלק ממשהו מאוד גדול שקשור לכל תיקון העולם ואנחנו לא בודדים בקשיינו, אף אחד לא שכח אותנו זה הכל חלק מתוכנית שלמה והגאולה בעז"ה בפתח.
שנזכה לגאולה שלמה.
