שאלה:
מה לעשות אם אני דורשת ממני הרבה בעבודת השם או אני ביקורתית עם עצמי כשאני עושה משהו לא בסדר וזה לא עושה לי טוב?
אך מאוד הייתי רוצה להתקרב ולהתחבר בעבודת השם!
מה הצורה הנכונה של להתקרב ולהתחבר בעבודת השם בשמחה ובטוב לבב ?
תשובה:
שלום וברכה
חכמים אמרו "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו". בדרך מליצה אמרו שדומה הדבר לאדם הלומד מתוך ספר, מסכת גדולה וקשה, לימינו, הדפים שכבר למד, לשמאלו, אלו שעדיין לא למד… החכם מביט לימינו ושמח! וואו! כל זה כבר הספקתי, וכך הוא מקבל כח עוז ותעצומות להמשיך הלאה ולכבוש עוד יעדים. הכסיל מביט לשמאלו… וואו… כל זה עוד נשאר לי, איך אצליח?! האמת שכבר חז"ל אמרו זאת בסגנון אחר, לגבי היצר הרע, לרשעים הוא נדמה כהר ולצדיקים כחוט השערה, משום שמה שכבר כבשת נראה לך קל וישים ומה שעוד לא כבשת נראה הר גדול, והשאלה במה מתמקדים.
היה יהודי גדול בירושלים, שמו רבי אברהם יעקב קליין זצ"ל משגיח ישיבת רוז'ין, כאשר היו באים אליו אנשים עם יאוש וקשיים, היה שואל: הנחת תפילין היום? תרקוד! אמרת ברכה? תרקוד עד בלי די! למה תמיד להביט במה שעוד לא עשינו? הקב"ה לא מחכה לנו בפינה, הוא אוהב אותנו ושמח בכל התקדמות שלנו אפילו קטנה. כל מעשה שלנו הוא עצום.
חז"ל אמרו איזה הוא עשיר השמח בחלקו, זה נכון גם ברוחניות! לא שמחה שאומרת אני לא צריך יותר, זו לא שמחה אלא טפשות, אלא היכולת הנפשית לדעת שכן יש ערך לכל מעשה קטן שאני עושה ואפשר לשמוח בו גם אם עוד לא כבשתי את כל העולם, הכל בסדר ובעזרת ה עוד אתקדם.
בשורות טובות וישועות מקיפות.
