שאלה:
מותר להיות עם מי שלבו גס בה ( גיסה, בת דודה) באותו בית שהדלת פתוחה לרווחה או אפילו סגורה אך לא נעולה ?
תשובה:
שלום וברכה
בדלת פתוחה ממש והם יושבים בחדר שנראה דרך הדלת יש להקל, אבל בדלת סגורה ואינה נעולה אין להקל במי שליבו גס בה כמו גיסה.
מקורות:
בשו”ע אבהע”ז סי’ כב סעי’ ח נאמר, שאף שבדרך כלל אין איסור ייחוד במי שבעלה בעיר, אם מדובר באשה שליבו גס בה, כלומר שהוא רגיל בה ביותר כיון שהם דרים יחד בבית, כמו במקרה שלך, יש להחמיר יותר ולא קיים היתר זה. ולגבי פתח פתוח, מבחינה הלכתית סבר האגרות משה ח”ד סי’ סה שהיתר זה נאמר לא רק בפתח הפתוח ממש, אלא גם באופן שמצוי מאוד שמיהו ידפוק ויודע שיש אנשים בבית, כך שאם לא יפתחו לו מיד יתמה על הדבר, ומשום כך הם יראים לחטוא. אלא שבחלקת מחוקק שם ס”ק יג כתב, שכשם שההיתר של בעלה בעיר אינו קיים באופן שליבו גס בה, כך גם ההיתר של פתח פתוח לרשות הרבים אינו שייך באשה כזו. אלא שהט”ז חולק שם על החלקת מחוקק ומתיר, וכן צידד להלכה באגרות משה שם, וראה שו”ת שבט הלוי ח”ה סי’ רג בסופו שנקט אף הוא כדעת הט”ז אלא שצידד להקל בזה רק בדלת פתוחה ממש, ולא בסגורה שאינה נעולה, אמנם המיקל לסמוך גם בדלת סגורה שאינה נעולה כשכל רגע יכול לבוא מישהו יש לו על מי לסמוך, שכן נקט העזר מקודש שם, אבל אם הדלת נעולה, זה קצת רחוק להתיר.
לתשומת לב.
יש מקור מהתלמוד מסכת כתובות כז: -שליבו גס בה אוסר אף בפתח פתוח:
הגמרא עוסקת ברבי זכריה בן הקצב הכהן שאשתו נאסרה עליו משום שנשבתה. וממילא נאסר אף להתייחד עימה.
גמרא:"ייחד לה בית בחצרו, וכשהיא יוצאה – יוצאה בראש בניה, וכשהיא נכנסת – נכנסת בסוף בניה".
רש"י:
כשהיא יוצאה – והוא בחצר.
יוצאה בראש בניה – שיהו הבנים עמהם שלא יתייחדו.
וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה – כדי שלא יהא הוא והיא בחצר והבנים מבחוץ".
וקשה, הרי אם כולם שם ויכולים בכל רגע להכנס, מדוע הקפידו שילדיהם ייכנסו לפניהם? נראה שבאשתו שבויה ודאי ליבו גס בה. ולכן החמיר אף בפתח פתוח. וזהו מקור לשיטת החלקת מחוקק.
ואפשר לדחות שאשתו נשואה זה יותר ליבו גס בה משאר קרובות.
אבל ודאי מעין מקור יש כאן.
השאר תגובה