קידוש במקום סעודה – כזית על עוגה בחושה / ברכה על ממולא בגבינה

שאלה:

שלום וברכה,
למדנו בדין ברכה אחרונה על עוגה בחושה שאין לברך על כזית כי אין ניכר הדגן בתערובת. האם לעניין קידוש מועיל כזית עוגה בחושה או אף לקידוש לא מועיל? והאם אפשר מקור בבקשה.
2 טורטיה מחיטה מה ברכתה, מזונות או המוציא?
3. מילוי של פת הבא בכיסנין זה בדווקא מיני מתיקה או כל מילוי של בצק אפילו מלוח יש דין פת הבאה בכיסנין שברכתה מזונות?

תשובה:

שלום וברכה

למעשה מה שכתבת על עוגה בחושה אינו מדוייק. כאשר הדגן לבדו והשוקולד לבדו, כמו בעוגת שמרים וכדומה, ודאי יש לשער בדגן לבדו, אבל אם הכל מעורב יחד כמו בעוגת טורט, כתב המשנה ברורה שאף שמן הדין היה לשער את הדגן לבדו, מנהג העולם לשער בכללות העוגה, ויש ללמד זכות שכנראה סברו שכאשר הכל מעורב יחד ולא ניכר, כל התוספות באות לשמש את הדגן ובטלים אליו. לכן לכתחילה כדאי לצאת מהספק ותמיד לשער בדגן לבדו, אבל מי שכבר אכל כך ואין לו עוד, יסמוך על החילוק הנ"ל.

הדין לגבי ברכה אחרונה וקידוש הוא זהה, ככל שאתה מתייחס לכך כאל כזית דגן זה מועיל גם לקידוש וככל שאתה מחמיר ונמנע מלהכנס לספק זה וכך אכן יש לנהוג, שהרי זה ספק ברכות, גם בקידוש יש להמנע.

2. יש בשוק שני סוגים של טורטיות, זה תלוי לא רק בקמח אלא גם בסוג העיסה וכיצד היא נילושה. בכשרויות המהודרות הברכה מצויינת על האריזה.

3. בענין זה דנו הפוסקים הט"ז ומגן אברהם בסוף סימן קסח, הכרעת המשנה ברורה לעיקר שגם בגבינות וכדומה זה פת הבאה בכיסנין אלא שכתב שזה מאוד תלוי בייעוד של המאכל אם לשובע או לקינוח, כך שיתכן לדבריו שאותו מאפה כשהוא גדול יהיה ברכתו המוציא וקטן מזונות, ראה שם בהרחבה.

מקורות:

1. ראה סי' רח סעי' ט ובמשנה ברורה שם.

3. משנה ברורה סימן קסח ס"ק צד:

מברך עליו המוציא – היינו אפילו בדלא קבע עלייהו ולא דמי לפת הבאה בכיסנין (דפירושו פת הממולא בפירות ובתבלין המבואר בס"ז) דלא מברך עלייהו המוציא בדלא קבע סעודה עלייהו דשאני התם דאין עשויין אלא לקינוח סעודה ולמתיקה משא"כ פשטיד"א שממולא בבשר דרך לאכלם לרעבון וכדי לשבוע והוי כמו שאר פת ובשר כשאוכל כאחד ונראה פשוט דאם עשויין רקיקין קטנים ומעורב בהם פתיתין של בשר וניכר שאין עשוים כ"א לקינוח אחר הסעודה דינו ממש כפת שמעורב בפירות ובשאר מיני מתיקה דאינו מברך עלייהו בהמ"ז בדלא קבע עלייהו.