שאלה:
האם חייב לתת לשכן שבונה מעלי להיכנס לשטח הגינה ששייכת לי לצורך פיגומים או השארת ציוד?
תשובה:
שלום וברכה,
כיון שהמטרה היא להשביח את הנכס [להרחיב את הבית] ולא לתקן את הבית, מצד הדין לא ניתן לכפות עליך להכניס פועלים או ציוד לביתך בשביל שהוא ירחיב את הבית. אולם מן הראוי לנהוג לפנים משורת הדין ולתת לו אפשרות להיכנס לשטח שלך כדי שיוכל להרחיב. ואם יש לך חשש שיהיו לך נזקים כדאי שתחתים אותו אצל דיין שיתחייב לשלם עבור כל נזק שיגיע בעיקבות הבנייה או מהפועלים הן נזק ישיר ואין נזק עקיף.
בהצלחה.
מקורות:
יהושע תיקן שמותר לקחת ממון חברו (ע"מ לשלם) כדי להפסיד ממון מרובה שלו
הטור (סימן רעד) הביא את דברי הגמרא (ב"ק סו"פ מרובה) והם דברים המותרים אף על פי שאינם הפקר משום תקנת יהושע שנוהגת אף בחוצה לארץ… והתועה בכרמים כורת הזמורות ויוצא עד שיגיע לאם הדרך ומשלם לו הפסדו… רבי ישמעאל אומר עוד תנאי ב"ד שמי שברח לו נחיל וישב לו על אילן חבירו שיכול להציל נחילו ולקוץ הענף ויתן לו דמי ענף. והרואה את חבירו שיש לו חבית של דבש שנסדקה וקרובה להפסד והוא יש לו חבית של יין וחבירו אומר לו שפוך יינך ואמלא חביתך דבשי הנפסד ואפרע לך דמי יינך שחייב לעשותו. וכן אם יש לחבירו חמור טעון פשתן ומת חבירו ולו יש חמור טעון עצים אומר לו לפרוק עציו ולהציל פשתנו והוא יפרע לו דמי עציו שחייב לעשותו וכתב רב אלפס שאין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי ישמעאל וכ"כ הרמ"ה וא"א הרא"ש ז"ל פסק כדבריהם. עכ"ל. מדברי הטוב מבואר שבעל הדבש יכול לכפות על בעל היין לשפוך את יינו. גם בתוספות (שם ד"ה ונוטל) מבואר שכשבא בעל הדבש לשפוך את היין כדי להציל דובשנו, ואין בעל היין יכול לעכב.
להרחיב תקנה זו לדברים נוספים
ויש להסתפק האם יש ללמוד מתקנות יהושע לשאר דברים או שנאמרו רק במקרים שהוזכרו בגמרא. ומצאנו בתרומת הדשן (סימן שטז הובא ברמ"א חו"מ סימן שח ס"ז) שאם לקחו לו את חמורו מותר לו לשכור את חמור חברו ללא רשותו כדי לרדוף להציל את חמורו וישלם לבעל החמור הפסדו. מבואר שיש ללמוד מתקנת יהושע לכל הפסד מרובה שלו שמותר לו לקחת ממון חברו וישלם לו על הפסדו. ועי"ש בסמ"ע.
ומכאן יש ללמוד ששכן שנצרך לתקן דברים שהתקלקלו לו בבית היכנס לבית חברו כדי להעמיד עמודים או לכל דבר אחר, יכול לכפות על השכן להכניס פועלים לביתו. אולם אם מדובר בהשבחת נכס אין לנו מקור שיכול לכפות על כניסה פועלים לבית חברו.