לתרומות לחץ כאן

ביטול מלון ואח"כ חלה האם יכול לדרוש החזר כספי?

שאלה:

הזמנתי שהייה במלון ושילמתי, כיומיים לפני החופשה קיבלתי מידע בעניין הכשרות של המלון (משהו שהיה באחריותי לברר וחלק מהמידע קיבלתי באיחור) , כמובן ביטלתי את ההזמנה וחויבתי ב 50% מעלות ההזמנה כפי התנאים של ההזמנה.
בשיחה עם נציגה מטעם המלון היא אמרה לי שאם אוכל להביא אישור מרופא שביטלתי בגלל סיבה רפואית אוכל לקבל החזר מלא,
אכן הרגשתי לא טוב בימים האלה והייתי אצל רופא כך שאני יכול להביא כזה אישור,
אך לא זה הסיבה האמיתית לביטול ההזמנה…
האם ראוי ונכון להימנע מלקבל את ההחזר בצורה הזו?

בתודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

בשעת הביטול היה הביטול שלא כדין ולא היה מגיע לו החזר כספי, וגם אם התחדשה אח"כ סיבה שמגיע לו החזר כספי, לא יכול לדרוש החזר כספי, והפסיד את כספו בתחילה כשביטל.

בהצלחה.

מקורות:

צדדי הספק

יש לדון כאשר ביטל והפסיד את כספו, ואח"כ התחדשה סיבה של חולי שהתברר שאכן יש לו זכות החזרה כספית, האם נאמר שהתברר למפרע שהביטול היה כדין ומגיע לו החזר כספי, או שמא בעת הביטול היה שלא כדין והפסיד את כספו למרות שאח"כ התחדשה סיבה שמגיע לו החזר כספי.

עבד שברח ואח"כ חלה

נדון כזה מצאנו בירושלמי (קידושין פ"א הלכה ב) לגבי הדין שעבד שברח בתוך שנות עבדותו, חייב להשלים את הזמן שברח. ואילו עבד שחלה (בתקופה מסוימת) אינו חייב להשלים את התקופה שהיה חולה – וההפסד על בעל הבית. והסתפקה הגמרא מה הדין בעבד שברח ואח"כ חלה, האם חייב העבד להשלים את ימי העבודה – כיון שברח חל עליו חובה להשלים את העבודה. או שמא נאמר שמאחר וחלה התברר למפרע שבין כך לא יכל לעבוד, – ופטור העבד.  הירושלמי פשט את ספיקו, מהדין של מורדת על בעלה כותבים לה אגרת מרד על כתובה להפחית לה מכתובתה. ואומרת הגמרא, שאם מרדה על בעלה ואח"כ נהייתה נדה, עדיין היא נחשבת מורדת, למרות שגם לולי המרד היה אסור לשמש עימה. משום שבעת שמרדה הייתה ראויה לו דנים אחר זמן המרד. ולפ"ז נפשט הספק של הירושלמי אם ברח ואח"כ חלה, שמאחר שברח בזמן שהיה בריא, דינו כברח וצריך להשלים את כל זמן הבריחה, גם אם חלה בתוך אותה תקופה. הירושלמי מוסיף טעם לדבר, שאומר לעבד אילו הייתה נשאר בביתי מזלי היה גורם שלא תהיה חולה. ולכן החולי לא פוטר מתשלום.

עבד שחלה ואח"כ ברח

ממשיך הירושלמי, שלפי הטעם הנ"ל שמזלי היה גורם שלא תחלה, א"כ גם אם חלה ואח"כ ברח, חייב העבד להשלים, שאומר לו אילו הייתה נשאר בביתי ולא הייתה בורח הייתה מבריא מהר.

התבאר בירושלמי שעבד שברח ואח"כ חלה או חלה ואח"כ ברח חייב לשלם מטעם שאומר לו אילו לא הייתה בורח מזלי היה גורם שלא הייתה חולה, ולכן חייב העבד להשלים. אבל ללא טעם של 'מזלי היה גורם שלא יחלה העבד' כגון אם התחולל מכת מדינה שלא יכל העבד לעבוד לכאורה לא נחייב את העבד שברח להשלים את עבודתו. אולם מצאנו בפוסקים שהטעם של הירושלמי אינו עיקרי, וגם כאשר פרץ מכת מדינה לא נחשב לאונס.

המנחת פיתים בסימן שלג סעיף ה הביא מספר תוספות ירושלים, שפועל שחזר בו תוך תקופת העבודה [בדבר האבד שאסור לו לחזור], ואח"כ אירע אונס שלא היו יכולים לעבוד, לא נפטרו מחמת האונס. ולא הביא את הטעם שמלו של בעל הבית היה מסלק את האונס. והביא את דברי התרומת הכרי לגבי קונה ששילם מעות ולא עשה קניין משיכה, וחזר הקונה מהעסקה, שחייב לקבל 'מי שפרע' על חזרתו. ואם אחרי שחזר מהעסקה נאנס המקח ביד המוכר, עדיין חל על הלוקח קללת 'מי שפרע' למרות שהתברר אח"כ שהעסקה בוטלה בגלל שהסחורה נאנסה מיד המוכר.

עוד מצאנו בשו"ת הרמ"א סימן נ אם פיטר עובד בתוך תקופת עבדותו, שחייב המעביד לשלם לו עד סוף התקופה. אלא שאחר שפיטרו את העובד פרץ דבר ולא היה ניתן לעבוד באותה העיר. ופסק הרמ"א שחייב המעביד לשלם לפועל, למרות שגם לולי הפיטורין לא היה העובד יכול לעבוד מחמת הדבר. שבעת הפיטורין חל על המעביד חובת תשלומים, א"כ התפרצות הדבר הוא הפסד של בעל הבית.

מבואר שאם בתחילה ביטל את המלון שלא כדין הפסיד את כספו, למרות שאח"כ התחדשה סיבה ששל פטור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל