שאלה:
בס"ד
שלום וברכה,
אני אישה שעברה את גיל הפוריות. מבינה שיש עניין לפי הזוהר לא ללכת ללוויות. שתי שאלות:
1. כשמדובר בלוויה – האם אני אמורה לעמוד במרחק מה מהקבר הטרי, או שבכלל לא להיכנס לבית הקברות?
כשמדובר ביארצייט של הוריי, שלא היו להם בנים ואין מי שילך (אנחנו 3 בנות שרק אני הולכת בד"כ), האם גם פה עלי להימנע מללכת לאזכרה שלהם? ואם לא אלך, מי יכבד את הוריי, והאם לא יקפידו עלי?
אודה מאוד על התשובות
תשובה:
שלום וברכה
מנהג ישראל כשרים בכל הדורות שגם נשים הולכות ללוויות, וגם הולכות לבית העלמין כאשר יש בכך צורך, כמו אזכרה של הורים וכדומה, אינני רואה סיבה להמנע מכך. נכון נדבר שהגר"א לא היה נכנס לבית הקברות [ודאי הלך ללוויות שזו מצוה של ממש – הלווית המת, אבל לא נכנס לתוך בית העלמין] אבל זו הנהגה ייחודית לו, את יכולה ללכת.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
קבורת המת מצווה גדולה גם היא. היתכן שהוא לא הלך? או שמא שהוא לא הלך שלא לצורך.
הקבורה בפועל מתבצעת בלאו הכי על ידי החברה קדישא.
מחילה, לא תמיד. אבל ממש ממש לא. החברה קדישא אמנם נוכחים במקום ומוודאים שהכל הולך כשורה ונעשה כהלכה אך בהחלט קרובי המשפחה ומלווים נוספים משתתפים
נכון, אינני יודע מה היתה הנהגת הגר"א בסיטואציה כזו, אבל לקברי הוריו ביארצייט לא היה הולך, אך נראה שרוב רובם של גדולי ישראל בכל הזמנים לא נהגו כך.
אם מותר לי לשאול ולא לדחות דיבריכם חלילה
הגאון מוילנא כתב באגרתו : "ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל כי שם מתדבקין בקליפות מאד, וכל שכן בנשים, וכל הצרות והעוונות באים מזה" והזוהר הק' מאוד מזהיר בענין זה
ובטהרת הבית מבואר שאין בזה איסור, אבל כתב ראוי ונכון, ע"פ הזוהר הקדוש והגר"א
איני מבין למה כתבתם שאין סבה להמנע בכך ?
ידוע שהגר"א החמיר בכך מאוד והובא בס' כתר ראש שהגר"א אמר על עצמו שהלך פעם אחת לקבר אמו והצטער מכך מאוד, לכן מי שלא חושש לדברי הגר"א אינני בטוח עד כמה הוא צריך לחשוש בכך לנשים יותר מגברים. בציבור הליטאי השורשי קיימות משפחות רבות שלא עולות לקברים בכלל בגלל דברי הגר"א.
ישר כח עצום
השאר תגובה