שאלה:
שלום כבוד הרב,
לפני כעשרים ושש שנה אירחנו בביתנו כשנה בחורה יתומה בת עשרים בערך שלא היה לה היכן לגור.
השתדלנו כמיטב יכולתנו לעשות עבורה, אבל באופן כללי שמנו לב שהיא הייתה מרירה בטבעה ומכיוון שהיינו מטופלים בילדים קטנים והצטרכנו את עזרתה, ייתכן שלא תמיד זה היה לרוחה.
מאז שהיא עזבה את ביתנו היא ניתקה קשר.
(שמענו שב"ה היא נישאה לפני כעשרים שנה אך לצערנו אין לה ילדים עד עתה)
ניסינו במהלך השנים ליצור אתה קשר ולבקש את סליחתה במידה ופגענו בה אך זה לא צלח. לאחרונה , השגנו את מספר הטלפון שלה, אך היא לא עונה לנו בשום דרך.
מכיוון שאיננו יודעים ואיננו רוצים שח"ו יהיה לה עלינו איזה שהיא קפידא עלינו, אנו שואלים איך מתאים לבקש את מחילתה אם אין ביכולתנו להשיג ולדבר אתה?
האם יש דרך כלשהיא לבקש מחילה מאדם שלא ניתן להשיגו?
אשמח לקבל מענה בהקדם, כי זה ממש רובץ על ליבנו..
בתודה מראש
תשובה:
שלום ידידי!
אתם צריכים לבקש ממנה מחילה?! עשיתם בשבילה את הבלתי יאומן! כמה אנשים פותחים כך את ליבם ואת ביתם?!
אשריכם ואשרי חלקכם בזה ובבא על מעשה מדהים כזה!
ואם מישהו צריך לבקש מחילה ממישהו, אז אותה נערה צריכה לבקש מכם, על הנתק הזה ועל המרירות הזו, אנא עשו לה חסד ותמחלו לה. אין שום הצדקה להתנהגות כזו, לא יתמות ולא מרירות.
אין מה לחשוב בכלל על לבקש סליחה, וגם אם קרה שפעם טעיתם ואמרתם משהו לא נכון וכדומה, אתם בני אדם והכל בסדר גמור. גם אם תפגשו אותה, רק תשמחו ותראו ידידות, אבל לבקש מחילה, מה פתאום?
שכרכם הרבה מאוד, ובזכות אותה מצוה נפלאה תזכו לנחת ושמחה לאורך ימים ושנים טובות ומתוקות.
